חיפוש מוזאונים

דוח נסיעה לכינוס Ecsite בפולין מאי 2011

אסתי פרקל

דו"ח השתתפות בכינוס Ecsite  שנערך בוורשה, פולין 28.5.2011-25.5.2011

Ecsite  רשת המוזאונים למדע  באירופה מארגנים כינוס המתקיים בכל שנה בעיר מרכזית אחרת. השנה נבחר מוזאון קופרניקוס לארח את הכינוס והנושא היה "חופש". מוזאון קופרניקוס הוא מוזאון חדש, גדול ומודרני שנפתח לציבור לפני כחצי שנה, ומיועד להיות המוזאון הגדול ביותר באירופה למדע.

ב-25.5.2011 יום לפני תחילת הכינוס, התקיימה סדנה בנושא "טבע".

"סדנה לטבע"
מוזאונים ומרכזים למדע וטבע חולקים ביניהם את הרצון והצורך להאיר ולתרום לבעיות הקשורות בשמירת הטבע בעולם. ישנן שתי גישות מקובלות לצורך זה. האחת קובעת שהטבע הוא יפה, מקסים ונדיב ולכן צריך לשמור עליו. והשנייה, שהטבע פגיע ורגיש לשינויים לכן הוא בסכנה, מכאן שאנו צריכים להגן עליו. גישה זו פועלת מתוך דחף של פחד. 
אנשי המוזאונים נוכחו לדעת שמשפחות אשר מבקרות במוזאונים אינן רוצות להתמודד עם בעיות גלובליות. הן מגיעות למוזאון על מנת ליהנות, לכן, ביום הסדנה אנו רוצים למצוא דרכים חדשות כדי לעניין את הקהל. כדי להגיע לתובנות חדשות, נחשוף באמצעות הרצאות והיבטים שונים את הרגשות הכי עמוקים שלנו בנושא משמעות "הטבע" בעינינו ובכך ננסה לשנות את התפיסה הרווחת בציבור.

צפינו במצגת של צילומי נוף שנאספו במשך 20 שנה מרחבי העולם.

הרצאה: אבולוציה של פני השטח (נוף) באמנות - מאת   Michele Antoine, המרכז המלכותי למדע, בריסל, בלגיה
הנוף נותן לצופה תחושה של תמונה פנורמית, תחושה פתוחה של מרחבים. לפעמים מרחבים אלו נראו יפים ומזמינים ולפעמים נראו מפחידים ומסתוריים. אבל, אף פעם ציורי נוף אלה לא הביעו רשעות. הנוף מתכער רק כאשר חלה בו התערבות של האדם. צילום של האמן: John Cameron . שחפים באתר זבל.
הציור והצילום על פי רוב אינם אובייקטיביים, אנחנו, הצופים, מכניסים רגשות ודעות לתמונה שאנו רואים.  זווית הצילום או הציור שהאמן בוחר, גורם לנו להביע את דעתנו.
במאות החמש-עשרה והשש-עשרה התחילו ציירים גרמנים ואיטלקים לצייר ציורי נוף כנושא בפני עצמו. עד אז היה מקובל לצייר נוף כרקע לדמויות המצוירות. האמנים יצרו את הנוף כמו שהוא נראה בעיני "העירוניים"; הם יצאו מהעיר לטבע, רשמו את מה שראו, הדגישו את החופש שהנוף משרה עליהם ואת האפשרות להתרחק מתחלואי העיר.  לדוגמה, הצייר הגרמני שילר והאמן ההולנדי Jacob Van Ruisdael    (1665-70). פול סזאן היה למעשה האמן הראשון שאמר שיש להראות את המציאות כמו שהיא. הוא גם אמר שאין צורך להעתיק אותה כמו שהיא נראית לעין, וכך החל תהליך של הפשטה עד לתקופת קנדינסקי שאצלו היצירות הן מופשטות לחלוטין.
לסיכום:
 השלב הראשון: האדם הקדמון צייר דמויות ללא תבנית סגורה.

השלב השני: בתקופת הפרעונים, הועבר המסר "אני מסתכל על הסביבה" ומסגרו את הציור.

השלב השלישי: ניסיון לתחום את הנוף ולתת לתמונה עומק (תלת ממדיות).

השלב הרביעי: נוף עם פרספקטיבה (לכיוון האין סוף).

שלב חמישי: בימינו יש הפשטה של הנוף לתבניות צבע וצורה.

הרצאה שנייה: שינויים בהסברה למען שמירה על הטבע, מאתMark Wright  (WWF) אנגליה


השמורה יילו סטון במערב ארצות הברית הייתה השמורה הראשונה בעולם שהוכרזה כשמורת טבע. היא הוכרזה ככזו כדי לשמור אותה עבור קהל שירצה להגיע ולבקר בה.
צפינו בסדרת שקופיות: מהרג'ה מהודו עם עשרות פרוות של טיגריסים שהוא צד; ילדה עם שלל דגים שנתפסו – לא למאכל כי אם להנאת הדייגים; ערמה ענקית של גולגולות בופאלו ועל ראש הערמה עומד אדם. השקפת העולם אז הייתה שהעולם משמש את האדם כמגרש משחקים. בתחילת המאה נוצר הרצון לשמור על מגוון המינים, לכן כיום אין כמעט תמונות כאלו. היום בנוסף לגישת השמירה על מגוון המינים, אנחנו רואים את הטבע כמשאב שיש "לעשות מזה כסף...". אפשר לנצל את המשאבים הטבעיים לתיירות, למחקר לטובת האדם, לגידולי חקלאות ייחודיים על פי דרישות מסוימות. לדוגמה, ישנו צמח הגדל במדבר וכאשר אוכלים ממנו הוא מדכא תיאבון ומספק אנרגיה שמאפשרת לאדם לחיות יומיים בלי אוכל. האפשרות הכלכלית הגלומה בצמח זה ברורה. אם כך, האם רשאים אנו לשתול ולגדל צמח זה על פני אזורים נרחבים שבהם אינו גדל, כדי להפיק תרופה שתימכר למיליוני בני אדם?

טבע הוא טבע. ואילו בני אדם שמים תוויות הערכה – אזור זה ערכו הכלכלי מיליון דולר ואזור אחר ערכו פחות.
התפיסה שלנו מתמקדם בכיצד הטבע צריך לעבוד בשבילנו. אך צריך לזכור, וזו נקודה המרכזית, הטבע לא נוצר בשבילנו. וכאן צריך לחשוב, האם לטבע יש זכויות?
בבוליביה (ובארצות האנדים) ישנה דמות אלוהית Pachamama  (אימא אדמה) שהכניסו אותה לתוך סמל המדינה. זה אומר, שאף על פי שלמדינה יש אוצרות טבע, אין לאזרחים זכות לנצל את המשאבים באופן בזבזני. 

סיכום: כיום השימור הוא אתגר; בפנייה לתורמים פוטנציאליים, אין להסתפק בהצגת מספרים "יבשים" וצריך  לשלב חוש הומור וויז'ואלים שמבטאים ריגושים ובכך לעורר את האנשים לתרום לארגון.

26.5.2011 תחילת הכינוס – הנושא המרכזי - חופש

כל עיסוקו של הכינוס שנמשך 4 ימים היה לברר מה מייצג המושג חופש. חופש עשייה, חופש מחשבה, חופש תרבות, חופש מידע ועוד. במשך ימי הכינוס בחרו המשתתפים קבוצות דיון (באופן חופשי...), בכל קבוצת דיון ניתנו שלוש-ארבע הרצאות קצרות ולאחר ההרצאות נערך דיון. סה"כ כ-12 הרצאות ליום.

כמו כן, נערך יריד שהוצגה בו גלריה עדכנית של חברות העוסקות בהקמת תערוכות,  הספקה של מוצרים ושירותים שונים, כגון: תוכנות מחשב, מוצגים ומיצגים שונים. המפגש בין אנשי המוזאונים למשווקים אפשר מפגשים והתקשרויות בתחומי צרכנות ושירותים אחרים למוזאונים. לשמחתנו גם מוזאון המדע בירושלים העמיד דוכן בתצוגה וזכה להערכה רבה.

קבוצות הדיון

החופש לשחק Natur Erlebns Park Graz   אוסטריה

ממחקרים שנעשו לאחרונה מתברר שילדים משחקים פחות בשטחים פתוחים. הם מבלים פחות בפארקים, בחצרות ובטבע. הילדים נמצאים רוב היום בתוך כיתות, אולמות ספורט ובבתים. גם כאשר הם מגיעים לפעילות במוזאונים הם נמצאים בחללים סגורים. כתוצאה מכך ישנה פגיעה בפעילות המוטורית ובבריאות הילדים. צמוד למוזאון המדע באוסטריה ישנו שטח "בור" גדול שהעירייה רצתה להכשירו לפארק פרחים ומשחקים. הנהלת המוזאון פנתה לעירייה וביקשה לשתף פעולה. ברעיון היה שבמקום פארק יחולק השטח  ליחידות נוף, העירייה תסלול שבילים מסודרים והמוזאון ידאג לפעילויות שונות לאורך מסלולי ההליכה. הפעילויות שהם הכינו היו: טיפוס על עצים, מעבר מכשולים ביקור בנחל הקרוב, וכולי. כמו כן, הוסיפו תחנות מסודרות שהוצבו בהן מיקרוסקופים על שולחנות, הוצגו ניסויים שונים, מגדירים לצמחים ובעלי-חיים. באזור זה גם קיימת חווה חקלאית שאנשי המוזאון מדריכים שם כיתות בנושאים הקשורים לטבע.  בחווה מתקיימת עיקר הפעילות לילדים הצעירים. הפעילות מתקיימת בעזרת בובות. שבאמצעותן יכולים הילדים הצעירים להזדהות ולהשתתף בחקירה הביולוגית הראשונה שלהם.     
בשביל הילדים המשמעות לשחק היא חופש. החופש לבחור בפעילות שהם רוצים . ולכן, יש לתת הזדמנות ולהציג כמה אפשרויות כדי שהילד ביחר בפעילות המעניינת אותו.

Agnes Parent   הגלריה לילדים בתוך מוזאון הטבע, פריז
המוזאון העמיד שני חללים עבור ילדים. חלל אחד, לילדים בני 6-2 וחלל אחר לילדים בני 12-6. התערוכה בנויה על עיקרון של שלושה מעגלים המשיקים זה לזה: בחירה, משחקים ותצוגה.  המשחקים בנויים מחומרים שהילדים מכירים ולומדים עליהם בכיתה לפני שהם מגיעים למוזאון.  באחד החללים אורות מרצדים על הרצפה והילדים נדרשים לתפוס את האורות. זהו מוצג שלא מלמד למעשה דבר, אך יש לו חשיבות רבה, כי כך מפעילים את הילדים וגורמים להם לרוץ.

 

לאחר ההרצאות חולקו המשתתפים לקבוצות דיון. הקבוצות דנו בשאלה האם יש לשלב חופש בחירה עם הדרכה מסודרת או לתת לילדים חופש מוחלט.

המסקנה הכללית שהגיעו אליה המשתתפים שיש צורך להגביל את החופש, צריך לארגן תערוכות ופעילויות שבתוכן יש חופש בחירה. אבל צריך תמיד לאפשר הדרכה שהיא מרכזת את הפעילות.

 

שינויי אקלים – איך מסבירים זאת לקהל

פאני פידלר, בריסטול, אנגליה

במחקר שנעשה באנגליה בשנת 2005 נשאלו אנשים אם לדעתם משתנה האקלים בעולם. %91 מהנשאלים ענו שהם אכן מאמינים שאקלים העולם משתנה. בשנת 2010 חזרו על אותה שאלה. %78 מכלל הנשאלים ענו כי אכן הם מאמינים בשינויי האקלים בעולם.
נשאלת השאלה מדוע חלה ירידה  בדעתם של האנשים לגבי שינויים באקלים. המסקנות הן שהקהל איבד את אמונו בדיווחים על שינויים אקלימיים. האנשים חושבים שאין שינויים באקלים אבל הממשלה מנצלת את המצב לגבות יותר מיסים. כמו כן, חלה ירידה חדה בהתעניינות הקהל בנושא זה. כאשר נשאלו אנשים למי הם מאמינים ?92% ענו שהם מאמינים לרופאים. (אחוז דומה מאמינים למוזאונים) 20% לפוליטיקאים ו-18% לעיתונאים.
המסקנה היא שבהסברה המסר חייב להיות אופטימי, כמו צילום ענק של מרטין לוטר קינג "יש לי חלום..." ולא תמונה שמראה משהו מפחיד או מאיים שמפחיד את הציבור.

 

 

Alex Burch   מנהל פרויקט, מוזאון המדע בלונדון, אנגליה 

המוזאון למדע השקיע 6 מיליון יורו לתצוגה חדשה בנושא זה. הבעיות שעמדו לפני הצוות שעבד על הפרויקט היו, איך אפשר לעשות תערוכה בנושא אקלים, נושא שנחשב לנושא משעמם. איך אפשר לעשות תערוכה שהיא חוויה מהנה לכל המשפחה. כמו כן, ישנו בלבול גדול לגבי הסיבות והגורמים לשינויי האקלים בעולם.
הפתרונות שמצאו: אקלום – לגרום לקהל להסתגל בקלות לנושא מהו אקלים. ריכוך- הפעלות כדי למתן את המסרים הקשים על ידי עיצוב  החללים הפתוחים בצבעים בהירים כדי ליצור הרגשה נעימה ומזמינה. ריפוי (ריכוך)- לגרום לקהל להגיע למסקנות מתוך הפעילות ולא לכתוב מסקנות חד משמעיות.

 

Jan Alfred Andersson    ראש המחלקה למדעים, מוזאון למדע ולטכנולוגיה, סטוקהולם, שוודיה

מטרת התערוכה הייתה להראות את שינויי האקלים בעולם. בעיקר את בעיית ההתחממות של כדור הארץ. חלל התערוכה הוצף במים בגובה 4 ס"מ. על המבקרים היה לנעול מגפיים לכל אורך הביקור בתערוכה. בתוך התערוכה היו מוצגים שהסבירו מה המרכיב של מים, קרח ושלג. בחלל הוצג פסל גדול עשוי קרח שבמשך הצגת התערוכה נמס. לקהל המבקרים אפשרו לגעת בפסל ולחוש את מגע הקרח ומה קורה לקרח כאשר אנחנו בטמפרטורת הגוף שלנו נוגעים בו.
התערוכה נסגרה, כיום היא עומדת למכירה.

מסקנה: תערוכות בנושא שינויים אקלימיים בעולם חשובות מאוד. המסר צריך לצאת מהמוזאונים כי קהל המבקרים מאמין למסרים שיוצאים מהמוזאונים. יש להסביר לקהל בצורה ברורה וקצרה על מנת שהקהל יבין מה קורה בעולם. ובכך לעזור לשנות את דעתם של קהל המבקרים שיביא בסופוט של דבר לשינוי הנדרש. צריך לחשוף את קהל המבקרים לטכנולוגיה חדשה שעוזרת בשמירה על כדור-הארץ. והמסרים צריכים להיות אופטימיים.           

 

סיכום

ברצוני להודות לאיגוד המוזואנים שעזר במימון השתתפותי בכינוס חשוב זה. בכינוס הכרתי אנשי מקצוע מכל העולם, עמיתים מסוריה, ערב-הסעודית, אוסטרליה, פולין, צרפת, איטליה ועוד. המפגשים עם אנשי מקצוע מרחבי העולם העניקו לי ידע וזוויות מבט חדשות על תפקיד המוזאון בעידן החדש ועל התפקיד שלי כאוצרת תערוכות וכסגנית מנהלת במוזאון. הופתעתי לגלות שלרבים מאוצרי ומנהלי תערוכות יש בעיות דומות,  כולנו נאבקים  בתקציב אפילו כאשר מקיימים תצוגה ב-30 מיליון יורו. תמיד חסר עוד קצת מימון... לכולנו יש רצון לסקרן ולעניין את קהל המבקרים במוזאון. לכולנו אותה 'אש בוערת'  – אנחנו אוהבים לחנך, ללמד ולפקוח לדור הצעיר את העיניים...   שמחתי להשתתף בקבוצות דיון שונות ולהביא את פועלנו לידיעת המשתתפים האחרים. שמחתי ואף התגאיתי על ההצלחות שלנו כמוזאון לטבע, על היצירתיות שלנו ב"לתפוס" את התלמידים ולרתום אותם לעשייה בביקור שלהם במוזאון. הבאתי את תרומתנו בעצות בנושאים שונים, ושמחתי לחלוק את הנסיון הרב שרכשנו במשך השנים. התלוצצנו עם האדריכל שבנה מוזאון למדע וטבע בערב-הסעודית על הפער שמציבים אוצרים עם פרוגרמות דמיוניות ועל תפקיד האדריכל בשינוי התפיסה המוזאלית. רכשתי רעיונות חדשים לתערוכות ולהפעלות של קהל המבקרים.       
לסיכום, אין לי ספק שחוויה מקצועית מעשירה זו תורמת לקידום הידע  במוזאולוגיה ועוזר ליצור קשרים עם עמיתים ממוזאונים מכל העולם.

מובהר בזאת כי במשלוח החומר לפרסום על ידי הכותב, מאשר השולח כי אין בחומר שנשלח לפרסום משום הפרת זכויות יוצרים, ובכל מקרה לא יישא האיגוד באחריות כלשהי להפרת זכויות יוצרים, בגין פרסום החומר שנשלח לפרסום כאמור והאחריות היא של שולח החומר לפרסום, ושלו בלבד.