חיפוש מוזאונים

ארכאולוגיה
דרור סגל

כדי לעיין במאמר שהופיע במרס 2015 בדו-ירחון עת-מול, גיליון 239, נא הקש כאן

דרור סגל

כדי לעיין גם בתמונות מהכינוס, נא להקיש כאן 


הכינוס התקיים בחסות הפקולטה לארכיטקטורה באוניברסיטה של ספליט ובחסות ארגון אסמוסיה הבין-לאומי. בארגון שגדל לאחרונה עם הצטרפותם של סטודנטים וחוקרים צעירים,  חברים חוקרים ומדענים ממגוון תחומים רחב: ארכאולוגים, גאוכימאים, אנשי מוזאונים, משמרים, פיזיקאים, היסטוריונים ועוד. פרופ' משה פישר וכותב הדו"ח חברים ותיקים ומייצגים בפועל את מדינת ישראל ואתריה ההיסטוריים בתחומים הרלוונטיים. פרופ' פישר נבחר בכינוס לוועד מנהל של הארגון.

הכינוס התקיים בבניין קולנוע ציורי ישן, במבנה מימי הביניים הממוקם בתוך מתחם ארמון דיוקליטיאנוס. הארמון נבנה על ידי הקיסר הרומי, שהיה ממוצא דלמטי, לקראת פרישתו. כיום מהווה הארמון חלק ולב העיר העתיקה של ספליט.

 

בכינוס הרציתי על שיש צבעוני בארץ ישראל, פרויקט חדש נוסף, שבו התחלתי לאחרונה לעסוק ולחקור. התחלתי את ההרצאה בהצגת המוזאון לארכאולוגיה, עקבות בעמק, ואת פריטי השיש המוצגים בו, שרובם טרם נחקרו. הזכרתי בקצרה את מחקרי העיקרי בסוסיתא וחמת גדר וכן סקרתי את ראשית המחקר של שיש צבעוני בארץ ישראל, בעיקר מהתקופה הרומית והביזנטית, ואת מקורות השיש ואספקטים נוספים הקשורים לנושא. סיימתי את ההרצאה בהזמנה גורפת של המשתתפים במושב ובכינוס לבוא לבקר ולשתף פעולה עם המוזאון בנושא מחקר השיש ואבני היבוא, שיש לבן וגם צבעוני, מחצבות רומיות מקומיות ועוד. כמו בכינוסים הקודמים, השומעים התרשמו מאוד מהאתרים ניסה - סקיתופוליס  בבית שאן, היפוס - סוסיתא קיסריה ועוד. כמו תמיד, חילקתי גם הפעם פרוספקטים וגלויות של המוזאון ומתחם גן השלושה. אספתי ממרבית החוקרים הרציניים והרלוונטיים לאזורנו, חומר רב וכרטיסי ביקור.

 

להלן הנושאים העיקריים בהם עסקנו בכינוס:

כאמור בכל כינוס אסמוסיה נפגשים מדענים ממגוון דיסציפלינות שונות. מתקיימים מושבים מוגדרים המתמקדים במגוון נושאים שונים: ניתנו הרצאות העוסקות במחצבות עתיקות ממגוון ארצות. נידונו אספקטים של זיהוי המחצבה, שימור, אבחון ערכים איזוטופיים וגאוכימיים של המחצבות, לצורך בנייה והרחבה של בסיסי הנתונים (Databases), שהם הכרח ראשוני ובסיסי בזיהוי מקור האבן.

מושבים אחרים עסקו בעבודות שנעשו באתרים ארכאולוגיים ואוספי מוזאונים. בין השאר אתרים בספרד, צרפת, אוסטריה, איטליה, יוון, תורכיה וצפון אפריקה. הוצגו עבודות על פסלים של כמה מוזאונים, וגלריות בעולם, לרבות אבחנות של מקור שיש שונה בחלקי הפסל השונים (ראש, יד, רגל).

הרצאות אחרות התמקדו על חומרים ואבנים: שיש מכל הצבעים והגוונים, גרניט, פורפיר, בהט, אבני גיר וכדומה. הוצגו גם פריטים ממטעני אניות טבועות. חלק מהחוקרים הציגו את הפיתוחים האחרונים בשיטות המחקר, מכשור וטכנולוגיה במעבדה ובשדה.

הוצגו גם עבודות שנעשו על מבני ציבור בארה"ב, מהמאה ה- 19, נבדקו מקורות השיש ששימשו לבנייה ועיטור המבנים המפוארים, לרבות תהליך ההזמנה והמסחר. עבודות דומות במקצת, בוצעו בארץ על מקורות העץ האירופי במושבות הברון.

בסיום עלתה הצעה לכלול בכינוסים הבאים, גם מחקרים באבני חן. לא התקבלה החלטה בנושא.

פרופ' פישר הציג בכינוס את העבודה על שיש מהגן הלאומי: אפולוניה.

 

1)    מוזאולוגיה- במהלך הכינוס ביקרנו בשני מוזאונים גדולים ומרכזיים של העיר: המוזאון לתולדות העיר ספליט, שם גם נערכו חלק ממפגשי הכינוס ובמוזאון הארכאולוגי הגדול ואחד הוותיקים ביבשת אירופה. מעבר למפגשים ולסיורים הפורמליים, יצרתי קשר אישי עם הנהלות המוזאונים והצוות. שאלתי, ביררתי ואף צפיתי מעט בכל האספקטים היומיומיים של אותם מוזאונים: תצוגות, תערוכות, אגף גנים ובתי ספר, לרבות הפעילויות, אחזקה, שיווק, מבקרים, שימור ועוד. המוזאון הארכאולוגי במתכונת מעט דומה לזו שלנו: בקרבת העיר ספליט מצויה העיר הרומית סלונה, שהייתה בירה אזורית בתקופות הקלסיות. כל הממצאים מחפירות סלונה, לא הועברו לעיר הבירה. הם נותרו לתצוגה במוזאון האזורי, לטובת תושבי ותלמידי העיר, וגם לאורחים ותיירים.

 

סלונה- עיר הבירה הרומית והביזנטית  של הדלמטים. במקום חורבות ושרידים רבים הפרוסים על שטח רחב, הכוללים תאטרון, מבני ציבור גדולים, אתרי קבורה רבים ובזיליקה. כמו כן, רוכזו באזור השטח המבוקר, שרידי סרקופגים רבים משיש פרוקונסי ואבן גיר מקומית. משתתפי הכינוס זכו לסיור מקצועי מודרך באתר. לאחר מכן נסענו למוזאון הארכאולוגי, שם הוצג הקטלוג החדש מהכינוס הקודם של אסמוסיה שהתקיים ברומא.

 

2)    שימור- נושאי שימור היו בולטים ומודגשים בייחוד בכינוס זה, מכמה סיבות: הוא נערך בתוך ארמון רומאי ייחודי בהשתמרותו, בלב עיר עתיקה, רוויה בבניינים עתיקים הנמצאים כמעט דרך קבע בהליכי שימור. מארגנת הכינוס Prof. Marasovic,          במקצועה פרופ' לארכיטקטורה, שפעלה רבות לשימור הארמון ומבני העיר, היא והצוות המרשים שלה, ארגנו כינוס למופת, בשקט ובמקצועיות רבה. הם ערכו למשתתפים סיור מקיף בארמון, במרתפיו, בגלריות ובמוזולאום הקבורה של הקיסר, שהפך בימי הביניים  לכנסייה מרשימה. במבנה משולבים עמודים ופריטים אחרים ממגוון סוגי אבן ובצבעים שונים: גרניט מאסואן ומהמדבר המזרחי, שיש במגוון צבעים, אבן מקומית, פורפיר ודיוריט. המקום מתפקד גם כיום ככנסיה. במוזאון לתולדות העיר ספליט, הוכנה במיוחד לכינוס תערוכת מצגות ופוסטרים קשיחים על כל נושא: חציבה, שינוע, הרמה ובנייה באבן. התצוגות היו ברמת בהירות ואיכות מדהימה.

 

3)    תיירות- לעניות דעתי, כל מי שעוסק בתיירות, שירות לקוחות בעסקים קטנים ובינוניים, לינה, הסעדה ואירוח, מומלץ לו שייסע לקרואטיה, או לפחות לעיר ספליט. האנשים העוסקים במקצועות הללו אדיבים, נחמדים ומגלים סבלנות וסובלנות להמוני התיירים שמציפים אותם דרך קבע וסותמים את סמטאות העיר הצרות. ומנגד הם אינם מציקים ואינם כופים על המבקרים לקנות את מרכולתם. הם גם אמינים לחלוטין, יעילים ושומרים על כבודם העצמי, ובה בעת השירות יעיל ואדיב במלון, בכינוס, בחנויות ואפילו בקרב עוברי אורח ברחוב. למרות מבנה העיר של סמטאות צרות וצפופות, העיר שלווה ובטוחה לחלוטין בכל שעות היממה. כמעט שלא רואים שוטר ולא שומעים סירנות. נראה שחלק מהשליטה מושגת על ידי רשת מצלמות ענפה שנפרסת בכל סמטה ופתח מבנה, אך איננה מפריעה או מכבידה על התנהלות החיים ברחובות.

 

4)    סרקופגים- פרופ' קוך ((Koch מגרמניה השתתף בפעם הראשונה בכינוס אסמוסיה. הוא חוקר מוביל בעל שם עולמי בנושא סרקופגים. במקרה הוא היה גם יושב ראש במושב שבו השתתפתי והרציתי. שוחחתי עמו ארוכות ואף סיירתי אתו בעיר סלונה ובמוזאון הארכאולוגי בספליט. סיכמנו שאשלח לו את תמונות הפריטים שמצויים אצלנו במוזאון והוא ישתדל לבוא לבקר אותנו בביקורו הבא בישראל.

 

5)    שיש צבעוני- כאמור בכינוס ניתנו הרצאות מגוונות. הוצגו גם פוסטרים רבים. בין הנושאים הוצג נושא שיש צבעוני גם על ידי חוקרים מאוסטריה, קרואטיה וספרד. הנושא מסתבר, מרתק רבים. הבנאים הרומאים היו יעילים וכלכליים בחשיבתם. הם חסכו בדרך כלל מאמצים והשתדלו לחצוב קרוב לאתר הבנייה ולהוביל את מוצרי החציבה בדרך הקצרה והיעילה. ואולם כאשר רצו להשיג אבן בצבע מסוים כפריט בנייה: עמוד, ריצוף ופיסול, לא חסכו מאמצים וייבאו מכל רחבי האימפריה.

 

6)    גלדיאטורים- במרכז הארמון מסתובבים בצמדים, גלדיאטורים, מחופשים במיטב  מחלצות החייל הרומי. לצערי הם עורכים הופעת קרבות רק באירועים מיוחדים.  אנחנו שוקלים לערוך הופעת קרבות גלדיאטורים, בתאטרון המים (נאומכיה) המצוי על גדת הנחל בלב גן השלושה.

 

לסיכום: כמו הכינוסים הקודמים שבהם השתתפתי, גם כינוס זה היה יעיל ומועיל מאוד, כחוקר ומנהל מוזאון המתמודד כמעט יום-יום עם שאלות שקשה מאוד לקבל עבורן תשובות מדעיות בדוקות, ודאי לא בפריפריה. השתדלתי כרגיל כמיטב יכולתי לייצג, לספר, לפרסם ולתאר את המוזאון שלנו, בגן השלושה, עמק המעיינות, מוסדות וגופים שעמם אני מעורב: רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות, אוניברסיטת חיפה, גנים לאומיים מרכזיים: היפוס-סוסיתא, חמת גדר, בית שאן, קיסריה ואשקלון. יצרתי קשרים חדשים והידקתי קודמים, הזמנתי רבים לבקר באזור ובארץ בכלל; התחלנו עם כמה חוקרים, לקדם רעיונות לשיתופי פעולה ומחקרים במוזאון, מחצבות עתיקות, מחקר באתרים ופריטים מיוחדים. אני חושב שהנוכחות המצומצמת שלנו אך המתמידה כחברים בארגון זה, חשובה מאוד לאקדמיה הישראלית ולמדינה בכלל. למדתי גם הפעם דברים חדשים והפקתי את המקסימום שאפשר מהכינוס והמפגש.

ברצוני להודות מעומק לבי, לכל מי שעזר וסייע לי להשתתף בכינוס. להנהלת גן השלושה ולמועצה האזורית עמק המעיינות, להנהלת איגוד המוזאונים ואיקו"ם ישראל, לריק מגס ולצוות הגן והמוזאון.

 

בעקבות המחקר הראשוני והכינוס, אני פונה אליכם בזאת, בבקשה לעזרה בתיעוד ואיסוף הנתונים. אם נתקלתם בפריט שיש צבעוני מיובא, (בתקופה הרומית והביזנטית), גם אם אינכם בטוחים, אודה מאוד אם תעדכנו אותי על אודותיו. כל פרט מזהה, לרבות תמונה ומיקום, יסייעו מאוד בקידום והצלחת המחקר ובניית מאגר נתונים ארצי. מצרף עבורכם את פרטי ההתקשרות בברכה ובתודה מראש.

                                                               דרור סגל

                                                              מנהל ואוצר המוזאון לארכאולוגיה

                                                              עקבות בעמק, גן השלושה 10803.

ארכאולוג ברשות הטבע והגנים ועמית מחקר    באוניברסיטת חיפה

                                                              טל': 04-6586352, פקס: 04-6581630

                                                                                     mus@gan3.co.il 

מאי 2015

ד"ר חוה כץ

 

Jerusalem Antiquities in the Israeli Parliament –

A Case Study

 

The Israel Antiquities Authority, by its very role as a collector and exhibitor, is a policy- making institution, which takes a stand on several issues. With increased archaeological excavations in Israel during recent years, our main concern is to preserve the artifacts of cultural heritage value and to use them for research and exhibitions. We hold the collections for the benefit of society and its development. Our mission is to get a wider audience from the community. Therefore, our target is to promote museums and at the same time to develop exhibitions in public and educational institutes.

 

The archaeological exhibition at the Israeli parliament provides a glimpse into the history and architecture of Jerusalem through the ages. The nature of the city and its importance forever fluctuate according to political, social and religious conditions. Many traditions have been associated with Jerusalem, but its sanctity creates its unique status. The architectural artifacts illustrate the monumental building activity in Jerusalem, part of which is also documented in written sources. These tell the story of the ancient buildings, which are an integral part of the city's fabric today.

 

As you probably understand, the Parliament space is not a museum but constructs a museum environment in some halls and gardens. The exposure of an exhibition in a public area activates cultural memory by a fresh and creative approach. The exhibition consists of six sections covering the Second Temple Period through to the Ottoman Period. There is a constant dialogue between the topics and the design. The antiquities are exhibited in a way to extend their social and educational value. Each section has its own dominant color and shape. In addition, deferent plants were chosen to emphases the character of the era and context.

 

Several methods and techniques were combined to demonstrate the main ideas, such as:

 

The human and personal touch

An example of building techniques in Jerusalem is the masons' marks from the Crusader Period (1099–1187CE). The Crusaders inherited the Islamic city and then it was transformed into a Christian city. Most of the work was conducted by local craftsmen. A mason's mark is an incised sign or engraved element in a dressed stone. The marks were used to guide the mason to place the stones in the correct position in the walls, or to count the dressed stones for payment. The stones on display bear marks of various masons. Even today, masons' marks can be seen on many stones in later buildings in the old city.

 

Representations of various nations to emphasis the universal nature of the city

During the Byzantine period (324–638 CE) Jerusalem became a unique pilgrimage center and the development of holy Christian sites was accelerated. Various inscriptions were included on the mosaics pavements, such as phrases from the holy scriptures, historical events or dedications. Morasha Mosaic presents a segment of a church mosaic floor with a Greek inscription which belonged to one of the oldest Armenian monasteries discovered in Jerusalem. The mosaic from Mount Scopus bares a Greek dedication inscription which was part of a mosaic floor of a large monastery. The inscription commemorated the monks during whose lifetime the work was executed. This monastery included an inn that served pilgrims and tourists who traveled the Jerusalem–Jericho road during the Byzantine and Early Islamic Periods.

Mamilla Mosaic floor belongs to a small house of prayer. The inscription contains the phrase: "For the redemption and salvation of those, God knows their names." During the Persian invasion in 614 CE to Jerusalem thousands of Christians were killed and buried in mass documented graves. This shrine was erected in the 7th century CE, near the graves. An ancient Georgian stone inscription was found in a crypt of a monastery at Umm Leisun, southeast of Jerusalem. The inscription was dedicated to a priest of Georgian origin. In short, the inscriptions teach us about the inhabitants of Jerusalem and the relationship between communities during the Byzantine period.

 

New architectural installations made by various materials instead the real "thing"

Many of the ancient buildings are still an integral part of the city's fabric today. Therefore a new approach was adopted to create a special atmosphere by using photos of the originals (1:1) which were integrated into ceramic tiles by a unique firing technique.

 

Sabil Bab al-Silsila was erected in 16th century CE, during the days of Sultan Suleiman 'the Magnificent' and its workmanship was superb. A Sabil is a drinking installation - a functional architectural element. They were built in Jerusalem during the Mamluk and Ottoman Periods when the authorities improved the water supply for its citizens. Sabils were located in densely populated quarters and along main roads. The water installation in the exhibition (on the left side) is also used by the visitors for drinking as it was in the past.

 

This paper is a brief sketch of the changing commemoration. Visual presentation gives rise to a world of mental associations and transfers sophisticated knowledge to the public. This archaeological exhibition tells stories which were not exposed in other exhibitions about Jerusalem. Another important achievement is that we provide opportunities for the public by bringing the museum to them. Museums have come a long way from their original role as places where old artifacts were displayed. The approach of the education in the museum is imperative, including a center of reaching out from the museum and back inward to the museum.

 

 

Dr. Hava Katz

Chief Curator

Israel Antiquities Authority

Israel 

יעל ישראלי

כינוס האגודה הבין-לאומית לתולדות הזכוכית בפירן, סלובניה

16.9.2012 – 21.9.2012

 

פירן היא עיירה קטנה בקצה חצי אי שהוא המוצא היחיד של סלובניה לים האדריאטי. היא ציורית ביותר ונשמרה כמעט לחלוטין כפי שהיתה כשנבנתה בראשית המאה ה-19. מאז ומעולם היתה כלכלתה מבוססת על תעשיית מלח  והיום נוספה לה תיירות מפותחת ומיקום נוח לכינוסים שונים.

 

בכינוס נישאו כ-150 הרצאות מחציתן בעל-פה והשאר בצורת פוסטרים. ההרצאות היו בשני מושבים מקבילים. בכינוס בלט המספר הרב של משתתפים והרצאות על תגליות ומחקרים ממחוזות  יוגוסלביה לשעבר וארצות מזרח אירופה, בין המשתתפים היו צעירים רבים ופנים חדשות.

חלוקת ההרצאות לשני מושבים נעשתה כנראה לפי אילוצים ולא לפי נושאים והיה קשה ולפעמים בלתי אפשרי לשמוע ולעקוב אחרי נושא מסוים במלואו.

 

 בהרצאות ניכר השינוי המסתמן לאחרונה בכיווני המחקר. במשך שנים עסקו החוקרים בסגנון, צורה וטיפולוגיה של כלי זכוכית. התיארוך היה מבוסס על השוואות סגנוניות ולא על קונטכסט שכן מרבית הכלים היו ללא מוצא מדוייק. איתור מקורות חמרי הגלם ואתרי הייצור לא היה אפשרי.

החל מאמצע המאה הקודמת  גדל מספר המחקרים ונושאי העבודות התמקדו יותר. הדווח על ממצאי הזכוכית בחפירות  הפך מפורט ומעמיק ותלוי קונטכסט. שאלות מיקום בתי מלאכה, מקורות הזכוכית הגולמית וכיווני מסחר תופסות עתה מקום מרכזי במחקר. וזאת במידה רבה בסיוע  מחקרים ארכיאומטרים, אנליזות וניתוח הרכבי הזכוכית. 

 

 להלן כמה מן הנושאים העיקריים שהועלו ונידונו בכינוס:

בהרצאות רבות  (שלא את כולן יכולתי לשמוע) תוארו ממצאים מחפירות  בדרום סרדיניה, במערב צרפת, בצפון איטליה, ביוון, באזורים שונים בתורכיה, בבלרוס, בסרביה, בקרואטיה ובסלובניה.

 

בתי מלאכה לייצור כלים (בהבדל מייצור זכוכית גולמית) תוארו מאתרים ומתקופות שונים. בדרום מזרח אנטוליה בתורכיה נחשפו שרידים המזוהים על ידי החופרים כבית מלאכה מאמצע האלף השני לפני הספירה. נערך סיכום הידע העכשווי על בתי מלאכה לייצור כלים בספרד ופורטוגל, ותוארו בתי מלאכה בבריגטו בהונגריה מן המאה ה-3 לספירה, במלה לוקה שבקרואטיה מן המאות ה-4-5 לספירה, בדקיה שברומניה ובמקדוניה ביוון מן התקופה הביזנטית.

אחת השאלות המעניינות שעלתה  בבדיקות הרכבי הזכוכית היא המקור לזכוכית הגולמית, שכן במשך התקופה הרומית יובאה מרבית הזכוכית הגולמית ממזרח הים התיכון, מבתי מלאכה ראשוניים בא"י-סוריה ובמצרים. עניין רב היה לדעתי במחקרים שבהם נעשו בדיקות שונות של הרכבי הזכוכית ובמיוחד של יסודות הקורט ועל סמך אנליזות אלו הוסקו מסקנות ארכיאולוגיות (כמו על בתי המלאכה בלונדון,  ובאקוילאה שבצפון איטליה).

 

חרוזים נידונו בכמה הרצאות  - מן האלף השני לפני הספירה. שרידים של ראשית השימוש בזכוכית המעידים על קשרים בין מזרח הים התיכון לים האדריאטי. שפע של חרוזים מן האלף הראשון נתגלה באזור נובו-מסטו בסלובניה יחד עם כלים מתרבות הלשטאט האירופית.

 

בין החפצים המיוחדים שתוארו קטעי שיבוץ בחפצי פולחן ממקדשים במצרים והתבניות שבהן נוצרו; דגמי רשת ריבועים צבעוניים החוזרים בתקופות שונות, סירות מזכוכית, גביע מימי הדינסטיה ה-18 במצרים ועוד.

 

במסגרת הכינוס נערכו שני סיורים, האחד ללובליאנה בירת סלובניה והשני שהיה מרתק לאקוויליאה בצפון איטליה השוכנת באזור הסמוך לפירן ממערב. אקווילאה היא עיר רומאית שנשתמרה היטב. שטחים גדולים נחפרו בה והותאמו לביקור, רשת רחובות, תעלות מים ופסיפסים עתיקים. מרשימה במיוחד כנסיה גדולה מן התקופה הרומית המאוחרת ובה פסיפס יפה ועצום ממדים. העיר היתה צומת דרכים חשוב בדרכי יבשה למערב איטליה, ולאזורי אוסטריה של היום והיה בה נמל גדול שקישר אותה לים התיכון.

בראשית התקופה הרומית היתה אקווילאה  מרכז לייבוא זכוכית ממזרח הים התיכון. בחפירות נתגלו כלי זכוכית רבים ואוסף גדול, מן היפים שנתגלו בחפירות מוצג במוזיאון העתיקות בעיר ואותו נסענו לראות.

 

לסיכום, זה היה כינוס מעניין, מחדש ונעים ביותר.