הארכאולוגיה בפארק המעיינות

דרור סגל, מנהל ואוצר המוזאון לארכאולוגיה- עקבות בעמק, גן השלושה

בימים אלה הולך ומתהווה פארק המעיינות, בשטח שמדרום לגן השלושה וניר דוד. הפארק יכלול מספר מעיינות המוכרים לציבור בשמם העברי: נחל הקיבוצים ועין מודע. כמו במקרים דומים גם בשטח זה מצויים אתרים ארכיאולוגיים רבים, שראשיתם כמעט בשחר הנוכחות האנושית במרחב ועד ימינו. כבר בתקופות הפרהיסטוריות, בחר האדם הקדמון להתיישב בקרבת מכלול מעיינות השבר המתוקים והיציבים שנובעים לרגלי הגלבוע. שרידיו בעיקר מהתקופה הפליאוליתית התיכונה, הניאוליתית והכלקוליתית, ניכרים בכל פינה כמעט. כלי צור ואבן רבים נתגלו בסקרים שנערכו בשדות החקלאיים ובמטעים לאורך הנחל. אתרים של ממש היו בנביעה של עין מגדל (מעיין התאנה), שם מתחיל נחל הקיבוצים. אתר נוסף היה כנראה למרגלות תל שוכה בקרבת הנחל. בשני האתרים נתגלו כלי צור רבים ואפילו אובסידיאן (זכוכית וולקאנית נדירה ביותר, שיובאה לארץ מאזור תורכיה, כבר בתקופות הפרהיסטוריות.

מדרום מזרח לקיבוץ ניר דוד, מתנשא תל ארכיאולוגי גדול המופיע במפות כ- תל שוכה (תל א-שוק) ומוכר באזור בשם תל השלושה. בפסגת התל ניצב מזה 70 שנים, מגדל גדול בן שלוש קומות, בנוי כולו מבטון מזוין. מהמגדל רואים היטב את כל הסביבה הקרובה והרחוקה יותר, הוא גם נראה בברור מכל פינות העמק וההר. התל ניצב בשנות השלושים של המאה העשרים, מוקף ביצות וסבך קנים ופטל. לכן סבלו חברי תל עמל (כיום ניר דוד), מהתקפות חוזרות מכוון מזרח. התוקפים נצלו היטב את אפשרויות המסתור והמארב בתחום הביצה. מצב הביטחון החמיר, בעיקר לאחר רצח חבר ניר דוד מצפון לתל.  החלו סיורי שדות, כולל תצפיות יום על התל השולט. בדצמבר 1938 נרצחו מן המערב, שלושה חברים שהיו בדרכם לשמור על התל. התפתח קרב גדול עם הכנופיות בסביבה, בהתערבות הבריטים. המאורע עורר הדים רבים בעיתונות, בישוב העברי וגם בקרב כוחות הצבא הבריטי באזור. גויס כסף מ"כופר הישוב" וההגנה, וניתן אישור שלטונות המנדט לבניית עמדה קבועה, לא לפני שקצין המחוז היהודי ברגמן, (לימים הארכיאולוג פרופ' אברהם בירן)  שכנע את הבריטים בצורך לשמור גם על עתיקות התל. חברי המשק החליטו לבנות מגדל בטון גדול וחזק שיאפשר מגורי עשרה שומרים. היה זה מבצע גדול ומורכב. היו שראו בו עליה חוזרת להתיישבות על הקרקע. נבנה גשר על הנחל והועלו לתל מכונת הבטון וכל הציוד. במאמץ גדול ומרוכז, בנו את המגדל בחודש ינואר 1939. הוא שמש לשמירה יום ולילה ומנע לחלוטין את ההתקפות מהמארב והנזקים בשדות. גם במלחמת העצמאות שמש המגדל על התל לצרכי תצפיות ושמירה. הוא ניצב כיום בגאון, כעדות אילמת אך מרשימה לאותם זמנים ומאורעות וכסמל לנחישות ולדבקות אותם חלוצים במשימת ההתיישבות וגאולת הקרקע בעמק בית שאן.

למרבה הצער עומד המגדל בשיממונו. הוא פרוץ ופתוח לכל באי המקום. מושלך בו זבל וקירותיו "זוכים" לוונדליזם וציורי גרפיטי לא מחמיאים. למרות חוזקו, חודרים מי הגשמים וגורמים לברזל להחליד, להתנפח  ולפורר את הבטון. ככל שיחלוף הזמן יהפוך המקום למבנה מסוכן ומזוהם לחלוטין.  היו בעבר תוכניות לא מעטות לשקם ולהפעיל את המגדל כמונומנט זיכרון פעיל. אולם עד כה הוא נותר במצבו העגום. יש לדעתנו צורך דחוף לכנס את כל הגורמים והגופים שיכלים לסייע, במטרה לשמר את המבנה החשוב והייחודי בעוצמתו, גודלו ומיקומו,  וכן בסיפור ובמאורעות הקשורים בו.

המגדל נבנה כאמור על תל ארכיאולוגי מקראי בסדר גודל בינוני. התל לא נחפר מעולם, אולם נתגלו על פני השטח ולמרגלותיו שרידים רבים ומגוונים המוכיחים בוודאות כי הייתה במקום נוכחות אנושית ברורה החל משלהי התקופות הפרהיסטוריות, דרך תקופות הברונזה (כנענית) והברזל (ישראלית), בתקופה הרומית והביזנטית, ימי הביניים ועד לתקופה העות'מאנית. בין השאר נתגלה בתל חותם חרפושית מצרי המוצג כיום במוזיאון האזורי בגן השלושה. תל שוכה נמצא בתהליכי הרס ובלייה מואצים, בעיקר בשל פעילות טרקטורונים שתסתיים, יש לקוות עם הקמת הפארק.

ממזרח לתל זה, מצוי תל קטן נוסף, תל שוקק (שמדין). גם בו נחשפו שרידים ארכיאולוגיים רבים, בעיקר עקב פעילות הרס וחפירה של דרבנים. 1200 מ' מדרום לתל זה, בכוון כללי לעין מודע, מצוי תל קטן נוסף, שנקרא: תל א- דהב. השרידים בעיקר מהתקופה הביזנטית והערבית הקדומה. ר' אשתורי הפרחי מזהה את המקום עם מודיעית. אולי קשור לשם מדוע?
באזור הנביעה של נחל הקיבוצים והמעיינות עין מגדל ועין חומה (מעיין התאנה), מצוי אתר נוסף, אולי תל חמוד? האתר גדול ומגוון. נתגלו בו כלי צור רבים מן התקופה הפליאוליתית התיכונה (האבן התיכונה). בשטח מערות ובעיקר שרידים רבים של חציבות ומתקנים חקלאיים חצובים בסלע הגיר, כולל ספלולים, גתות ועוד. האתר מרתק מבחינה מחקרית וחינוכית. מתאים מאוד לפעילות עם קבוצות ילדים בכל הגילאים. הוא שוכן כמה עשרות מ' מדרום למבואת פארק המעיינות שבגן השלושה.
כמה מאות מ' דרומית לנחל הקיבוצים, מצויה נביעה נוספת היא עין שוקק (הג'וסק). סביב הנביעה, נתגלו מתקנים מעניינים שטבעם טרם הובהר, יש הרואים בהם מזבח מים בנוי אבני גזית, אולי  נימפאון או מתקן אחר שקשור לפעילות מים. נתגלו גם שרידי סכר רומי ששימש להרמת המים, אולי לצורך פעילות ספורטיבית ומשחקים וכן לצורך הולכתם מזרחה לשימושים נוספים.
ממזרח לנביעה לאורך אפיק הנחל ניצבת טחנת קמח ייחודית ומעניינת. מדובר בתעלת מים ואקוודוקט שהוליכו את מי המעיין במפלס דומה לזה של תעלת המינוס 100 של ימינו. משם הוליך גשר האקוודוקט את המים אל ערוץ הנחל והם נפלו לערוץ בשלושה פתחי ארובה  שהוליכו את המים לעמדות טחינה. ממערב ניכר מגלש גדול לעודפי המים שנפלו חזרה לערוץ הנחל. הטחנה פעלה בתקופה העותמנית.
החפץ בשרידים ארכיאולוגיים נוספים, יכול להיכנס לגן השלושה הסמוך לפארק המעיינות. בגן מוזיאון ארכיאולוגי אזורי המציג ממצאים רבים מאזור עמק המעיינות וכן מתרבויות נדירות ששגשגו לאורך חופי הים התיכון והאגאי. לאורך ערוץ נחל עמל בשטח גן השלושה מצויים תלים ארכיאולוגיים, מערות מסתור, טחנות קמח, תיאטרון מים עתיק, (נאומכיה), חציבות ושרידים נוספים.
הסיבה לעושר העצום בממצאים ארכיאולוגיים בעמק, היא קודם כל נביעתם וזרימתם של עשרות מעיינות מים מתוקים. לכן כונה העמק כבר בתלמוד: "פתחו של גן העדן".
ביבליוגרפיה נבחרת
אביצור, ש', 1963, סקר מיתקני כוח המים בארץ ישראל, אדם ועמלו, מכון אבשלום, תל אביב, עמ' 159-175.
אביצור, ש', 1960, לתולדות ניצול כוח המים בארץ ישראל, אדם ועמלו, מכון אבשלום, תל אביב.
אדלשטיין, ג', תשכ"ט, יישוב אורגים מימי הממלכה המאוחדת, ניר דוד.
אדלשטיין, ג', ופייג, נ', 1992, תל עמל, האינציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בא"י.
אילן, צ', 1991, תל עמל, בתי-כנסת קדומים בארץ-ישראל,  משהב"ט.
גולדברג, א', ופייג נ' 1996, "גן השלושה" והסחנה, טבע הדברים, מס' 15.
ניר, ד', 1989, בקעת בית שאן, החבל ואתגריו על גבול המדבר, הוצ' המועצה האזורית והקיבוץ המאוחד.
ערב, ר', 1978, "ראש אלה" עשוי נחושת מגן השלושה, סקר פרהיסטורי באיזור משמר העמק וניר דוד, מאוספיו של חיים שלם ז"ל, הוצ' קיבוץ ניר-דוד בשיתוף עם המדור לידיעת הארץ בתנועה הקיבוצית.
צורי, נ', תשכ"א, גן השלושה- אתר מן התקופה המיסוליטית/ סקר, מתקופת האבן ב', ירושלים.
צורי, נ',  1962, סקר ארכיאולוגי בעמק בית שאן, קובץ בית שאן, הכינוס ה-י"ז לידיעת הארץ, ירושלים.
צורי, נ', תשכ"א, גן השלושה-אתר מן התקופה המוסוליתית/ סקר, מתקופת האבן ב', בהוצאת הקרן לחקירות פריהיסטוריות בישראל, ירושלים.
קלונר, ע' וטפר, י', 1987, מערכות המסתור בשפלת יהודה, הוצ' הקיבוץ המאוחד והחברה לחקירת א"י ועתיקותיה.
רנן, א', 1995, מזכרונות בית שאן, הוצ' המועצה האזורית בקעת בית שאן.
Levy S, and Edelstein G, 1972, Cinq Annees de Fouilles A Tel Amal (Nir David), RB, 79.