חיפוש מוזאונים

הדפסי עמוד

הקורטיזנות (אויראן) שיזוקה ומאטוקה מבית טאמיה - מיוחס לקיטאגאווה אוטאמרו (1753-1
12.08.2017
31.12.2017

 

ה'האשירה-אֶ' (Hashira-e; תמונות עמוד) הם הדפסי עץ בעלי מידות מיוחדות: אורכם כ-70 ס"מ ורוחבם כ-12 ס"מ והם נפוצו ביפן ממחצית המאה ה-18 ועד מחצית המאה ה-19. מקורם של הדפסים צרים ומאורכים אלו והתאריך המדויק להיווצרם אינו ידוע, אך כנראה הם ניתנו במגילות אנכיות ששימשו לקישוט העמודים הפנימיים התומכים בבית היפני המסורתי. במקורות בודדים בלבד ניתן למצוא אישוש להנחה כי נעשה בהם שימוש כזה. רוב הדפסי העמוד לא נשתמרו במצב טוב וצבעיהם ניזוקו אולי משום שהיו תלויים על עמודים וחשופים לבלאי בגלל תנאי מזג האוויר.

יש הסוברים כי הופעתם של ההדפסים בעלי הפורמט הייחודי הזה נעוצה בניסיונו של אמן האוּקיוֹ-אֶ (ukiyo-e; תמונות מן העולם הצף) אוקומורה מאסאנובו (Okumura Masanobu; 1764-1686) ליצור הדפס עץ בגודל 25X75 ס"מ המכונה קאקמונו-אֶ (kakemono-e; תמונה במגילה אנכית) תוך שימוש בלוחות עץ לא מתאימים. הקאקמונו-א שימש לקישוט גומחה בקיר (tokonoma) שנהוג לתלות בה תמונה. מי שלא היה ביכולתו לרכוש מגילות מצוירות, פרי מכחולם של אמנים ידועי שם, רכש הדפסי עץ כאלה כתחליף. מאחר שגזעי עצי הדובדבן, ששימשו לייצור הגלופות להדפסי העץ, היו צרים מן הרוחב הדרוש ליצירת הדפס קאקמונו-א, נהגו לחבר שני לוחות עץ ליחידה אחת וללטש את קו התפר כדי שלא ייראה בעת ההדפסה. בשנת 1741 השתמש כנראה מאסאנובו בלוחות עץ שאיכותם ירודה כדי להוזיל את מחיר ההדפס.מכיוון שהצבעים המשמשים להדפסה הם על בסיס מים, ספגה הגלופה את הלחות, נסדקה לאורך החיבור בעת ההדפסה ונעוותה. כדי בכל זאת להשתמש בגלופה חתך אותה האמן לאורכה וכך נוצר הדפס שרוחבו 16 ס"מ.מאסאנובו כינה את ההדפס 'האשירה-א', אך אין יודעים אם התכוון שההדפסים האלה ייתלו על עמודי הבית אם לאו. מאסאנובו חתם לעתים על הדפסיו 'ממציא ההאשירה-א'. בשנת 1745 הוצרו מידות ההאשירה-א עוד יותר ורוחבם הגיע לכ-12 ס"מ בלבד.

המבנה הצר והמאורך של תמונות העמוד יוצא דופן במיוחד והוא הציב אתגר עיצובי ממדרגה ראשונה לאמני ההדפס בתכנון הקומפוזיציה. לראשונה תיארו  אמנים את הדימוי בהדפס כשרק חלק ממנו מצויר בתמונה. למשל כאשר ציירו גבר או אישה חלק מן הגוף נראה קטוע והדמות נראית מאורכת מאוד. השוואה בין הדמויות בהדפסי העמוד של אמנים כמו סוזוקי הארונובו (Suzuki Harunobu; 1770-1725) והוסודה איישי (Hosoda Eishi; 1829-1756) לדמויות המתוארות בהדפסים במידות הרגילות (אוֹבּאן, 25X37 ס"מ; הוֹסוֹבּאן, 14X34; צ'וּבּאן 21X28 ס"מ) מראה עד כמה הן גבוהות מן הרגיל בהדפסי העמוד. לקומפוזיציה מיוחדת זו הייתה השפעה ניכרת על האמנות היפנית ומאוחר יותר גם על אמנים מערבים כגון: מאנה, טולוז-לוטרק ודגה.

כמאה שנים בערך יצרו אמני הדפס ידועים כגון טוריי קיושיגה (Torii Kiyoshige; פעיל בערך 1720-1760), איסודה קוריוסאי (Isoda Koryusai; פעיל בערך 1788-1764), טוריי קיומיטסו (Torii Kiyomitsu; בערך 1785-1735), קאטסוקאווה שונצ'ו (Katsukawa Shunchô; פעיל בערך 1795-1780), אוטאגאווה טויונובו (Utagawa Toyonobu; פעיל בערך 1780-1770) וקיטאגאווה אוטאמארו (Kitagawa Utamaro; 1806-1753) את הדפסי ההאשירה-א. אך היו גם אמנים ידועים רבים שלא ייצרו הדפסי עמוד, כגון אנדו הירושיגה (Ando Hiroshige; 1858-1797) או יצרו רק אחדים כמו קאטסושיקה הוקוסאי (Katsushika Hokusai; 1849-1760), אוטאגאווה קוניושי (Utagawa Kuniyoshi; 1861-1798) ואוטאגאווה קוניסאדה (Utagawa Kunisada; 1864-1786).

בשנת 1840 חדלו האמנים לייצר הדפסי עמוד מסיבה לא ידועה. בהשוואה למספרם הרב של הדפסי העץ שהופיעו במידות רגילות, עוצבו רק כ-1500 הדפסי עמוד שונים, אך אין ספק שבהם אנו יכולים לחזות בהדפס היפני במיטבו.

 

ד"ר אילנה זינגר בליין

מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית