שלומית לביא – "אנשים אחים" (" כי אנשים אחים אנחנו"- בראשית יג פסוק ח' ) - 16.4.2016 - 30.7.2016
נולדה בקיבוץ אפיקים בשנת 1953 ובו היא חיה עד היום.
בעלת תואר שני בביולוגיה מטעם אוניברסיטת באר שבע.
אם לשתי בנות ובן וסבתא לנכדה.
התייתמה מאביה כשהייתה בת 9 .
"הרצון לצייר עלה בי קצת אחרי השחרור מהצבא. זה היה די מפתיע, כי הייתי קלת כתיבה, והיה לי כלי לבטא את עצמי. מכיוון שהייתה לי תמונה די ברורה איך חיי צריכים להתקדם (לימודים), היה הציור כל הזמן "על יד". אבל במשך השנים , כמו צמח בר עקשני, הוא הלך ותפס מקום גדול יותר ויותר , ונעשה מרכזי בחיי.
לא למדתי למודי אמנות פורמליים, אבל זכיתי להיפגש עם כמה מורים טובים, במיוחד בתיה אלישע שתרומתה גדולה ומתמשכת. ואני אסירת תודה לה על כך.
לפני כעשר שנים התחלתי לצייר את הדור הקודם של בני משפחתי על פי תמונות ישנות בשחור לבן, מעין מסע שורשים בציור. מהר מאד הבנתי את העומס הרגשי הכרוך בכך, ואת הצורך לשפר את יכולתי ברישום דיוקנאות כדי להתמודד עם הנושא. מאז אני מציירת אנשים "סתם" על פי צילומים מעניינים שאני מוצאת, ובעיקר את קרובי משפחתי.
ציפיתי שההתעמקות בצילומים והעברתם לרישום או לציור יגלו לי דברים על הקשר ביני לבין בני המשפחה שציירתי. וזה אכן קרה, אבל את זה איני יכולה לתאר במילים. לכן אני מציירת, וכש"אגדל" באמת אצייר את האנשים הקרובים אלי יותר."
מציירת בעיקר בגירי שמן ומעט אקוורלים.
אוצרת התערוכה : רות שדמון.