הנטסקה (netsuke) היה במקור אביזר לבוש מעוטר ומגולף שנקשר בשרוך לחפצים אחרים. חפצים אלו המכונים סאגמונו (;sagemono דבר תלוי) כוללים קופסאות אינרו (inrô) לחותם ולתרופות, נרתיקי טבק, ארנקים, קופסאות לכלי כתיבה ועוד. הבגד היפני המסורתי, הקימונו, הוא גלימה ללא כיסים הנקשרת בעזרת אבנט רחב סביב המותניים (obi). את הנרתיקים השונים נשאו קשורים בשרוך שהושחל מתחת לחגורה. הנטסקה, הקשור בקצהו השני של החוט, היה מונח תלוי מעל האבנט. יעודו היה מניעת החלקתם של אותם חפצים.
במקורו היה הנטסקה (נֶה - שורש, טסקֶה - להדק), כפי שמשתמע משמו, חפץ פשוט מאוד. פיסת שורש, במבוק, או עצם בה שני חורים להשחלת החוט. עד מהרה זכה פריט זה לתשומת לב אמנותית והיה לפסלון שמשתקפים בו נושאים הלקוחים מן האמונות העממיות והמסורת הדתית. הנטסקה היה בשימושם של גברים מכל המעמדות החל מהמאה ה-16, אך הגיע לשיא פריחתו בתקופת אֶדוֹ (1868-1600). לאחר רסטורצית מייג'י (;Meiji Restoration 1868) חלה ירידה בשימוש בנטסקה עקב אימוץ הבגד המערבי ויציאת הנרתיקים השונים מן האופנה. חפצים אלו שיוצרו במקור לשימוש יומיומי הועלו לדרגת אמנות ברגע שאוּמנות זו חדלה להתקיים והם הפכו עניין לאספנים. כיום רק אמנים מעטים מייצרים נטסקה.
הנטסקה עשוי מחומרים שונים ובהם עצים כגון ברוש יפני, תאשור, דובדבן, שיזף ועוד. כמו כן, השתמשו בשנהב פיל ובשיני חיות אחרות כלוויתן, היפופוטם וחזיר הבר. יש גם פסלונים העשויים מקרן, במבוק, עצם, אבנים טובות, שריון צב ומתכות. בין החומרים היו גם כאלה שייחסו להם סגולות רפואיות. עצם לסת לוויתן מזן מיוחד שימשה להורדת חום, וקרני צבי הועילו כנגד נכישת נחש האפעה. בנטסקה מסוג זה השאירו משטח אחד לא מעוטר שנועד לשפשוף ומן האבקה היו מכינים את התרופה הרצויה. החומר נבחר על ידי האמן על פי נפיצותו באזור מגוריו, על פי התאמתו לנרתיק, משקלו וחוזקו. את הנטסקה הכינו בטכניקות שונות: גילוף, תבליט, חריטה, חקיקה, עבודת רשת, יציקה, הטבעה במתכת, עבודת לכה, קרמיקה, שיבוץ, וצביעה. עיסוק זה נחשב לעיסוק גברי ולהכנת נטסקה נדרשו בין שלושים לשישים ימי עבודה.
אמני הנטסקה הראשונים היו פַּסָלים של דמויות השאובות מעולם הדת, ולכן מרבית הנושאים שבחרו היו קשורים לחיי הדת: אלים, דמויות אגדיות ואנושיות שהועלו לדרגת אלים, שדים ורוחות. אולם לאלה נוספו גם בעלי חיים אמיתיים ודימיוניים, צורות מעולם החי והדומם להן היה קשר לאמוּנות עממיות. לפיכך, קשה מאוד מלאכת סיווג הנושאים של הנטסקה. החציל המתואר רבות בנטסקה הוא גם סמל הקשור בחג הבּוֹן הבודהיסטי (;bon חג אזכרת הנשמות). בחג זה מניחים אותו על גבי מדף המשמש מזבח לנשמות; העכבר הוא אחד משנים עשר המזלות הסיניים - היפניים, הוא נלווה לאל דאיקוקו (Daikoku) משבעת אלי המזל, שני עכברים מסמלים את יסודות היִן והיַאנג המנוגדים. מאחר שהטבע כולו מקודש לדת השינטו (Shintô) היפנית, ועולם האלים מקביל לעתים רבות לעולם הראליסטי, ההתיחסות לחפצי הנטסקה אינה אסתטית בלבד.
בנטסקה ניכרת השאיפה היפנית לפאר כל חפץ זעיר ולהופכו ליצירת אמנות בעלת שלמות אסתטית. המיומנות הטכנית הגבוהה והדיוק בפרטים של האמנים היפנים לא הפריעו לביטוי ולפרשנות האישית של האגדות, המסורת העממית והדתית. דמויות הנטסקה המוצגות בראליסטיות, בהומור ובחיות מדהימה מגלות עולם פולקלוריסטי עשיר המהווה מקור בלתי נדלה להבנת המנהגים, הסמלים, האגדות והמושגים של תקופתם.
סוגי הנטסקה המוצגים בתערוכה:
קאטאבורי (;katabori גילוף מסביב). הנפוץ מבין חפצי הנטסקה הוא פסלון תלת ממדי. בין נושאיו דמויות אנוש, בעלי חיים, יצורים דמיוניים, וצמחים. הקאטאבורי עשוי מעץ, שנהב, קרן, עצם, קרמיקה, חרסינה או עבודת לכה.
מאנג'ו (manju), כשמה של עוגת אורז יפנית, הוא נטסקה בעל צורה עגולה, אובלית או ריבועית שטוחה ועליו עיטור. המאנג'ו עשוי משנהב, עבודת לכה, מתכת או חרסינה. לעתים הוא מורכב משני חלקים ולעתים עשוי מקשה אחת.
קאגאמיבוטה (;kagamibuta מכסה ראי) אף הוא סוג של מאנג'ו. הקאגאמיבוטה מורכב מחלק קעור עשוי שנהב, קרן, או עץ ולו מכסה מתכת דמוי מראה יפנית. חרשי המתכת עיטרו את החלק המתכתי על ידי גילוף או שיבוץ של מתכות יקרות.
ריוסה (ryûsa), על שם האמן שיצר נטסקה זה במאה ה-18, הוא סוג של מאנג'ו חלול. הריוסה עשוי עבודת גילוף או רשת ולפיכך הוא קל משקל.
סאשי (sashi) - פסלוני נטסקה מוארכים עשויים מקשה אחת של עצם, במבוק, עץ או שנהב.
מסכות - נטסקה בצורת מסכות נעשו בעיקר כתחביב על ידי אמני מסכות תאטרון הנוֹ היפני המסורתי. מסכות מאיכות טובה גולפו מעץ, כמו המסכות המקוריות, ולעתים צופו בלכה.
ד"ר אילנה זינגר בליין, אוצרת ראשית
מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית