קיים ויכוח מהותי בעולם האמנות אם אמנות שנוצרה אמצעות בינה מלאכותית נחשבת לכזאת. פרט לכך שמי שמייצר אמנות ב-AI לא באמת עושה אותה בעצמו, בהשוואה לאמנים "אנלוגיים" (ודיגיטליים), המודלים שמייצרים את התמונות מתבססים על עבודות של אמנים שקיימות ברשת. מה שמעלה סוגיות אתיות וחוקיות לגבי זכויות יוצרים וקניין רוחני, במיוחד לאור העובדה שכרגע אמנים לא מקבלים תמלוגים או פיצוי כספי כלשהו ואין להם את האפשרות לבטל את הסכמתם מסריקה ואימון המודלים את עבודתם.
עם כל זאת, האומן הדיגיטלי רפיק אנאדול בשיתוף פעולה עם בת זוגתו יזמית האמנות אפסון ארקיליץ', מצאו דרך להפוך את הבינה המלאכותית מכלי שנחשב מאוס ושלילי על ידי לא מעט אמנים וצורכי אמנות, לקונספט מקורי, מעניין ומסקרן שמכניס את עצמו ללב ליבה של העולם המוזאלי, האמנות עצמה, בפרוייקט שנקרא “Datatland”, מוזאון ה-AI הראשון בעולם. לאחר ההכרזה הרשמית בספטמבר 2024, ולאחר שנים רבות של חשיבה, עבודה ותכנון, עתיד להיפתח המוזאון לקהל הרחב ממש בתקופה הקרובה במתחם ה-“Grand LA” בלוס אנג'לס.
הליבה הטכנולוגית של הפרויקט מתבססת על מודל בינה מלאכותית הנקרא LNM (Large Nature Model), שפותח על ידי אנאדול בשיתוף פעולה עם החברות Google ו-Nvidia ומאומן בעזרת נתונים מדעיים וחושיים במסד סגור לגבי עולם הטבע והחי. בעוד מודל ה-LNM פותח ומוקדש לעולם הטבע, מערך ה-AI של דאטה לנד יעבד ויחקור תחומים נוספים שיהיו מוצגים במוזאון כגון חקר החלל וקוסמוס, גוף האדם והמוח וחקר תרבות והיסטוריה.
פרויקט דאטה לנד השאפתני מחבר בין הקצוות של טכנולוגיה, אמנות, טבע ואדריכלות ומייצר חוויה מקורית ללא תקדים. לחזון של אנאדול וארקיליץ׳ מספר פנים. הראשון הוא הפיכת המוזאון ממקום המציג יצירות סטטיות לאורגניזם חי, המוזן מנתונים בזמן אמת ומשתנה בהתאם למשך היום ולעונות השנה. פאן שני הוא הפיכת הבלתי נראה לנראה, דרך שימוש ב-AI על מנת לתת צורות וצבעים לדברים שאינם נתפסים על ידי החושים, כגון גלי מוח, זרמי האוקיינוסים, תנודות האוויר, זיכרונות היסטוריים, ״רוח״ והוואי של תקופות שונות לאורך ההיסטוריה, ויזואליזציה של תהליכי ״החשיבה״ של מכונות ועוד. השלישי הוא חופש הטכנולוגיה והנגשתה לרבים. מודל ה-AI של דאטה לנד יהיה פתוח ליוצרים ומוסדות תרבות שונים ברחבי העולם כך שאלו יוכלו ליצור בעזרתו אמנות מקורית משל עצמם. הרביעי מתמקד באקולוגיה, קיימות ואתיקה בעידן הדיגיטלי. השרתים יפעלו באמצעות אנרגיה ירוקה בלבד ואימון המודלים יבוצע בעזרת מאגרי מידע שאינם פוגעים בזכויות יוצרים, סוגיה משמעותית בעולם הבינה המלאכותית. הפאן החמישי מתמקד בחוויה רב חושית, תוך שילוב האדריכלות הפיזית של המקום (שעוצב על ידי פרנק גרי), עם וידאו חי, הולוגרמות תלת ממדיות וטכנולוגיות של עיצוב אור, יחד עם ריחות סינטטיים וסאונד מרחבי, כשכל אלו יהיו באינטראקציה חיה ודינמית עם המבקרים ויגיבו ולתנועות, קול ומגע.
החוויה במקום אמורה להכניס את המבקרים למצב רב חושי, סוחף ומעמיק בו הם מתנתקים מהעולם החיצון ופוגשים יצירות חיות ואינטראקטיביות, כשהמבקרים אינם צופים באמנות אלא יותר עומדים בתוכה. הקירות, התקרה ואפילו הרצפה מרגישים חיים. החלל הופך ליער עתידני המשתנה בהתאם לשינויי אקלים המתרחשים בחוץ בזמן אמת והחוויה עצמה מתוארת ״כפוסט ויזואלית״, שכן המבקרים חווים את היצירות גם דרך סאונד, ריח ומגע. למשל להסתובב ביער גשום ולשמוע רעש של טפטוף ולהריח ריח של גשם. כמו כן המוזאון שמלא בחיישנים סמויים מאפשר את השפעת המבקרים על היצירות דרך התנהגותם הטבעית מה שמוסיף עומק לחוויה הסוחפת.
לסיכום, מוזאון דאטה לנד מגשר בין עולמות הנתפסים מנוגדים. טבע מול טכנולוגיה ואמנות מקורית וייחודית אל מול בינה מלאכותית. מעבר לכך הוא לוקח את כל האלמנטים הללו ומאגד אותם לחוויה שככל הנראה אמורה להרגיש מקורית וחסרת תקדים. המוזאון פתח את שעריו באופן רשמי בחמישי במאי 2026. נכון לעת כתיבת המאמר, הוא נמצא ביום השלישי לשבוע ההשקה שלו, כך שנוכל לשמוע בקרוב עוד ועוד ביקורות מעמיקות ולראות עם החוויה עומדת במבחן הציפייה.
תקציר לרשתות החברתיות
האם בינה מלאכותית יכולה להוות לב פועם של מוסד מוזאלי? מוזאון Dataland שנחנך השבוע ב-LA מוכיח שכן. בעזרת מודל ה-LNM הייחודי ואדריכלות המופת של פרנק גרי, האמן רפיק אנאדול יחד עם היזמית אפסון ארקיליץ' מציגים מודל חדש של אוצרות: אמנות גנרטיבית מקורית, אתיקה של זכויות יוצרים וקיימות דיגיטלית. הצצה מרתקת למהפכה שמשנה את פני המוזאולוגיה ב-2026. מה דעתכם? האם נראה שלוחה של מוזאון כזה גם בישראל בשנים הקרובות?