1948

האם נכפה עלינו כגזרה משמיים, מדור לדור, כי אנו החיפאים נהיה חייבים לזכור את אותם אירועים, התרחשויות, עובדות ואמיתות שנויות במחלוקת? אם כך הוא הדבר, אז עד מתי?

לנוכח התפרצות אפשרית של הרי הגעש של שני הנרטיבים – מלאי סיפורים, לחשושים, ניצחונות ותבוסות, בהלה ומנוסה, בכי וצחוק, שמחה ושמחה לאיד – האם יהיה בכוחה של תערוכה זו לסמן כיוונים חדשים? לייצר מציאות אלטרנטיבית של מרחב משותף? האומנם?

הלנצח החיפאי יהיה לכוד בזיכרון ויחיה באותו פרדוקס שנוצר? האם הוא נזקק לטפל בפיצול האישיות שנוצר בו עקב הדואליזם המבעבע בקרב התושבים היהודים והערבים כאחד בעיר הזו? האם ייוולד באחרית הימים אותו חיפאי בריא בנפשו שיוכל להשלים עם העבר, ההווה ואף העתיד שלו?

תערוכה זו אולי תחשוף ולו חלק מן התהיות ואופני ההתבוננות על הסיפורים האישיים, שיוכלו להיות בחזקת המשענת הדוקומנטרית של דברי ימי העיר הזו – עיר שבראייה אוטופית תהפוך לאחת ויגבר בה הנגלה על הנסתר ביצירת סיפור אחד לשני העמים. 

ד"ר מאג'ד ח'מרה

סופר אוהב חיפה, אוצר שותף בתערוכה "1948" 

_________________________________________________

השינוי הדרמטי שעברה החברה החיפאית במלחמת 1948 מהדהד עד היום במרחב העירוני, במבניה, בתושביה ובאקלים התרבותי־היסטורי של העיר. תערוכה זו מבקשת לציין את הפנים הרבות של אותה שנה גורלית.

בניסיון להתנער מכפיית נרטיב אחד על התערוכה, ביקשנו לחפש את הפנים שמאחורי החוויה האישית, הנוגעת ברגעים הגורליים והמכריעים ששינו את פני העיר והארץ כולה. אנו מבקשים ליצור פסיפס אנושי המביא את פניו הרבים של רגע גורלי אחד: גברים ונשים השייכים למגזרים שונים, מבחינת הלאום, הדת התרבות ואורח החיים; אלה שכבר אינם; אלה שחוו את המלחמה כילדים; אלה ששמעו את הקולות של מי שהיו כאן וחוו את הימים ההם.

תערוכה זו משקפת מגוון התייחסויות להיסטוריה מורכבת ומרובדת זו. היא מייצגת את הניסיון לייצר בחללי המוזיאון זירת ייצוג דינמית של מפגשים והתנגשויות בין זהויות וזיכרונות של שנה מכרעת בעברה של העיר והארץ. באופן זה התערוכה מבקשת לאתגר את הצופה, יהיה אשר יהיה, עם עמדותיו שלו ולעודד אותו לבחון מחדש את הנושאים שעולים ממנה. 

עינבר דרור לקס

אוצרת מוזיאון העיר, אוצרת שותפה בתערוכה "1948"