אם הייתם כיסא, איזה מין כיסא זה היה? כיסא נוח מפוספס על שפת הים? נדנדה? כיסא מפואר מגולף מעץ עם פיתוחי עלים מזהב – או כיסא מפרספקס שקוף בעיצוב מינימליסטי? כיסא במאים או כיסא בר גבוה? גם אתם יכולים ליצור כיסא שייצג אתכם

הכיסא הריק הוא עדות של אדם שנמצא אבל איננו. את ההשראה לציור קיבל ואן-גוך ממודעה על מותו הפתאומי של הסופר האהוב עליו, צ'רלס דיקנס, שהתפרסמה בכתב-עת צרפתי

מאז שווינסנט ואן-גוך, האמן ההולנדי בן המאה ה-19, חשב על כיסא כסוג של דיוקן, עשו אמנים רבים שימוש בכיסא ובחפצים המונחים עליו כמחווה לוואן-גוך או כאמצעי הבעה אישי. ואן-גוך בחר לצייר על הכיסא שלו את המקטרת והטבק – המותרות היחידים שהרשה לעצמו. הכיסא שלו היה פשוט וכפרי – כיסא קש צנוע, ואיך לא, צהוב. כשוואן-גוך צייר את הכיסא של גוגן, הוא בחר לעצב אותו בסגנון עירוני מהודר יותר, ואדום וירוק, הצבעים המשלימים האהובים כל-כך על גוגן, הם הצבעים הדומיננטיים. על הכיסא של גוגן מונחים ספר ועששית, המסמלים את כוחו האינטלקטואלי של מנהיג חבורת האמנים שוואן-גוך העריץ.

ואן גוך, הכיסא של גוגן, שמן על בד, 1888-1889

הכיסא הריק הוא עדות של אדם שנמצא אבל איננו. את ההשראה לציור קיבל ואן-גוך ממודעה על מותו הפתאומי של הסופר האהוב עליו, צ'רלס דיקנס, שהתפרסמה בכתב-עת צרפתי. דיוקנו של הסופר פורסם לרוב כשהוא יושב על כיסא ליד מכתבתו. עם הבשורה על מותו הציגו בכתב-העת הדפס שצייר לוק פילדס ובו תיאור חדר העבודה הריק של דיקנס, עם השולחן והכיסא המיותמים, שהדגישו ביתר שאת את חסרונו.

סמואל לוק פילדס. הכסא הריק, 1870

אמנים רבים יצרו מחוות לוואן-גוך והעניקו לכיסא שלו פרשנות משלהם. דייוויד הוקני מגיש לנו את הכיסא פרוש ושטוח מכמה נקודות מבט בהדפס ובצילום; הציייר הקולומביאני פרננדו בוטרו הוסיף את הנעליים של ואן-גוך וצייר אותן בצורות השמנמנות האופייניות לו; מאטיס שילב את האורנמנטיקה האופיינית לו; ודבי סמית שמלהטטת בסיכות ובחוטים הממחישים שילוב פרדוקסלי של יופי וכאב.

דבי סמית, מסמרים וחוטים, 2013

דייויד הוקני. גני לוקסמבורג, קולאז' צילום,1987

הפעלות בנושא "כסאות מספרים"

1. שיחה עם תלמידים: תרגילי התבוננות ביצירות אמנות שמופיעים בהן כסאות סביב השאלות: למי היה שייך הכיסא/ מי ישב על הכיסא? מה ניתן ללמוד מסוג הכיסא, צבעיו, משיחות המכחול של הציור והקומפוזיציה שלו על האדם שהכיסא מייצג? אילו הייתם יכולים להוסיף שולחן ליד הכיסא, איך הוא היה נראה? מה הייתם מוסיפים ליצירה או גורעים ממנה שהיה משנה לגמרי את משמעותה? איזה חפץ אישי שאתם קשורים אליו הייתם מוסיפים לציור?

פרננדו בוטרו, "מחווה לוואן-גוך", שמן על בד, 1970

2. ציירו או הביאו תצלום של כיסא המייצג אתכם. ציירו על הכיסא חפץ שיהפוך אותו לדיוקן עצמי. הציגו את הכסאות ונחשו איזה כיסא שייך למי.

3. עמדו מאחורי הכסאות בכיתה או בגלריה. פשפשו בכיסיכם, בתיק או בארנק ומצאו חפץ שמזוהה איתכם. הניחו אותו על הכיסא ובדקו אם חבריכם מוצאים את הקשר של החפץ אליכם. אפשר לצייר, לפסל או לצלם את הכיסא עם החפץ.

4. הנחיה למורים, הפעלה בכיתה או בגלריה: חלקו צילום זירוקס של הכיסא שצייר ואן-גוך לאחר שהחפצים שצייר עליו נמחקו בפוטושופ. בקשו מהתלמידים להציע חפצים אחרים שמאפיינים את הצייר ובקשו מהם לציירם על התמונה. אפשרות נוספת: הציעו לתלמידים להוסיף לתמונה חפץ שיפצה, ינחם, יצחיק או ירגש את ואן-גוך

5. פסלו ועצבו כיסא ברוח ואן-גוך או בסגנון האישי שלכם. אפשר לעשות זאת במגוון חומרים: קרטון, קלקר, חוטי ברזל ועוד. אם רוצים כיסא חזק שניתן לשבת עליו, אפשר לקנות כיסא פלסטיק פשוט, לצפות אותו בעיסת נייר ולצבוע ולעצב בו צורות כיד הדמיון.
6. כיסא הוא צורה מרתקת לבחינת הגבולות בין ציור, תבליט ופיסול. צורתו פשוטה כקובייה, אך המשענת  והמושב יוצרים מרחב מורכב ומרתק. אפשר להעביר סדנאות שבמהלכן נעים בין המדיומים ומשתמשים בפתרונות שונים למתן אשליה של עומק ופרספקטיבה בפורמט של תבליט (למשל עבודה בחימר לבן מול טבע דומם של כיסא עם פירות).

    

   

   עבודות מסדנת אמנות באגף הנוער, בהנחיית אלדד שאלתיאל, מוזיאון ישראל

7. נסו להשתמש בכסאות כחומר גלם ליצירת צורה חדשה המשקפת רעיון מעניין. האמן הסיני אי ווי ווי השכיל להרכיב את הכסאות באופן היוצר כדור מושלם. לכל כיסא רגל משותפת עם כיסא סמוך, מה שמעורר מחשבה על תלות הדדית ושיתופי פעולה, כאשר כל העול, האחריות או המשקל – כמו כוח, שלטון וטוטליטריות – ניצבים על כיסא אחד מרכזי.

עבודות מסדנת אמנות באגף הנוער, מוזיאון ישראל, בהנחיית תלמה שולץ, מוזיאון ישראל

8. בחרו כיסא המייצג אתכם, צלמו אותו ושכפלו במכונה לצילום מסמכים. העתיקו את קוויה מתאר שלו לדיקט או לקרטון קשיח (אפשר לעשות זאת בקלות על–ידי שפשוף התצלום עם צמר גפן טבול בטינר כשהתצלום בגבו אליכם וצמוד למשטח). נעצו מסמרים או סיכות בנקודות המפגש של קווי הרישום. לפפו חוטים (חוטי רקמה, צמר, ניילון או ברזל) וצרו רישום המבטא רעיון אישי.

איי ווי ווי, ענבים, מוזיאון ישראל 2010-2011