מה ניתן ללמוד על אמנים מהתבוננות בחדרי העבודה שלהם? | ליהיא ספיר

מה ניתן ללמוד על אמן מהתבוננות בחדר העבודה שלו? מה מספרים המכחולים ופחיות הצבע שהשאיר אחריו? כיצד תצלום של אמנית מכוסה שוקולד נוזלי שופך אור על העיסוק שלה בדימויי גוף? ואיך מרכיבים יצירת אמנות מחומרים אורגניים בלבד?

הפעם נציע לכם שלל רעיונות להפעלת בני נוער בתערוכה באמצעות רמזים מצולמים: תצלומים של חדרי העבודה של אמנים שונים; כלי היצירה וחומרי הגלם שמהם יצרו את יצירותיהם; פרטים מוגדלים מיצירות שלמות; תצלומי דיוקן שלהם לצד יצירתם; ציטוטים של אמנים ועוד.

במקום מלל, דברי הסבר מלומדים והעמסה של ידע, אפשר להשתמש בתצלומים או בחפצים שאמנים הותירו אחריהם כאביזר הדרכה:

הרעיון הוא לתת בידי הילדים רמזים שילוו אותם במהלך הסיור במוזיאון. המטרה: להתאים בין התצלום ליצירת המקור ולחשוב כיצד הם מאירים זה את זה.
ניתן לספק את הרמזים מודפסים או על מסך האייפד או הטלפון האישי, ובאמצעותם לאתר את היצירות ולעורר שיחה ושאלות לדיון עם הקבוצה. בסוף התהליך, לאחר שתובנות רבות יעלו מההתנסות, אפשר לפנות אל המחקר ולהביא פרטי מידע מעניינים על כל יצירה.
לפניכם דוגמה למהלך כזה מול חמש יצירות אמנות בסגנונות שונים. הדוגמאות מתייחסות אליהן, אך הרעיון הדידקטי ניתן ליישום בכל תערוכה שהיא.

היצירות שנבחרו כאן הן רק להמחשה:

ג'קסון פולוק, קומפוזיציה אופקית, שמן ואמייל על בד
309.6 / 25.4 ס"מ, 1949 בקירוב

 

 

ג'נין אנתוני,"לקק והקצף", שוקולד וסבון, 1993

 

פיט מונדריאן, קומפוזיציה עם קו כפול, שמן ופחם על בד, 1934

פרנסיס בייקון, שלושה מתווים לדיוקן, שמן על בד, 1973.

 

אניה גלאצ'יו, שמר "ביוטי" 900 פרחי גרברות אדומים ולוחות זכוכית, 1991

 

אניה גלצ'יו, שמר "ביוטי", 900 פרחי גרברות אדומים ולוחות זכוכית, 1991

 

# תצלומי חדרי העבודה או מרחבי התצוגה של אמנים.
איזה חדר מתאים לאיזה אמן/ית?

 

הסטודיו של פיט מונדריאן, פריז 1926. צילום: אנדרה קרטס

ג'נין אנתוני, "אאוריקה", 1993 צילום: אוסף משפחת רובל

 

הסטודיו של ג'קסון פולוק. צילום באדיבות מוזיאון ג'קסון פולוק

אניה גלאציו, במהלך עבודתה בסטודיו בלונדון

# מגוון כלי עבודה וחומרי יצירה.
באיזה מהם השתמש כל אחד מהאמנים? מה שייך למי?

המברשות של פיט מונדריאן בניו-יורק. צילום: באדיבות מוזיאון ישראל

פחיות ומברשות הציור של ג'קסון פולוק

 

מברשות ציור של פרנסיס בייקון וספר חתום ששייך לפרנסיס בייקון וניתן לקלייב ברקר, אמן קולגה.

 

 

 

 

 

ג'נין אנתוני, גוש שוקולד, 1993

 

# פרטים מוגדלים של יצירות

אניה גלאצ'יו, פרט מתוך שמר "ביוטי", 1991.

 

פיט מונדריאן פרט מקומפוזיציה עם קו כפול, 1934.

ג'קסון פולוק, פרט מקומפוזיציה אנכית, 1949 בקירוב

 

פרנסיס בייקון, פרט ממתווים לדיוקן 1973

 

 

 

 

ג'נין אנתוני, פרט מ"לקק הקצף",1993.

# תצלומי האמנים עצמם:
מפתיע?

פרנסיס בייקון בסטודיו

 

ג'נין אנטוני, "לקק והקצף", 1993-1994

 

ג'קסון פולוק בסטודיו

 

אניה גלציו במהלך עבודתה על המיצב שמר "ביוטי"

 

פיט מונדריאן בסטודיו. צילום: ארנולד ניומן, 1942

# ציטוטים של אמנים:
למי מהאמנים מתאים לומר את הדברים הבאים?

לפניכם חמישה ציטוטים מדברים שאמרו חמשת האמנים המופיעים למעלה.
הציעו לתלמידים לשייך ציטוט ליצירה ולנמק את בחירתם (כמובן, בהפעלה יש למחוק את שם האמן).

"יש רגע שבו אני יוצרת את האובייקט ואז פתאום הוא יוצר אותי… זהו תהליך מעניין המתחיל בכך שאני כופה את עצמי עליו, ולפתע הוא מגיב בחזרה. אם יש לך מספיק אומץ ורגישות, את מתמסרת לדיאלוג הדו-סטרי הזה עם החומר"

• "אסור לגלוש לדקורטיביות חיצונית, כי יצירת האמנות אינה אובייקט של מותרות, אלא היא מייצגת בדרך פלסטית, באמצעות צבעים וצורות, תהליך של חיים. ייצוג כזה מחייב לוותר על הגורם האישי ולבטא את אחדות הניגודים בדרך מופשטת" (פיט מונדריאן)
• "הציור שלי ישיר, אני נוהג לעבוד על הרצפה, אני אוהב לעבוד על בד גדול, נוח לי יותר בשטח רחב, כשהבד על הרצפה אני קרוב, אני עובד במכחול וגם במקל, אני שופך את הצבע ישר מהפחית, אני אוהב צבע נוזלי, מטפטף. שיטת הציור נובעת מצורך, אני מתבטא, לא מתאר רגשות. הטכניקה היא רק אמצעי ביטוי" (ג'קסון פולוק)
• "בדיוקנאות ציירתי רק אנשים שהכרתי היטב, אבל עדיין יש בידי תצלומים שאוכל להביט בהם שוב, כדי לרענן את זכרוני ביחס למראה שלהם. אני חושב שאם אתה מסוגל להעביר את עוצמת מראהו של אדם, אתה נסחף לעתים קרובות לסף הקריקטורה. לדעתי זאת הסיבה שרוב האנשים שרוצים דיוקן הולכים לציירים מקובלים, כיוון שהם מעדיפים, משום מה, תצלום צבעוני של עצמם על ציור שישקף את צורתם האמיתית" (פרנסיס בייקון)
• "יש רגע שבו אני יוצרת את האובייקט ואז פתאום הוא יוצר אותי… זהו תהליך מעניין המתחיל בכך שאני כופה את עצמי עליו, ולפתע הוא מגיב בחזרה. אם יש לך מספיק אומץ ורגישות, את מתמסרת לדיאלוג הדו-סטרי הזה עם החומר" (ג'נין אנטוני)
• "העבודה שלי מתמקדת יותר בתהליך מאשר באובייקט עצמו " (אניה גאלאצ'יו).
  בסוף ההדרכה אפשר להפנות את המשתתפים לצפות בראיונות עם האמנים ביוטיוב, במחשב בבית או בטלפון הנייד בגלריה.
  להלן לינק לראיון עם ג'נין אנתוני כאן ולינק לראיון עם אניה גלאצ'יו כאן

אגף הנוער והחינוך לאמנות, מוזיאון ישראל ירושלים
פלטפורמה - כתב עת לחינוך מוזיאלי | אוקטובר 2015