עפרה צימבליסטה (2014-1939) הייתה אמנית ישראלית מזן אחר. את הצלחתה מדדה לא רק בתערוכות מוזיאליות, אלא דווקא בהצבת פסליה במרחבים ציבוריים. פסליה דיברו בעיקר לקהל הרחב, לאו דווקא לחובבי ומביני אמנות, והקהל הקשיב ואהב. היו גם תערוכות מוזיאליות, אבל בזיכרון הקולקטיבי ייחרתו הפסלים שהציבה במרחב הציבורי במקומות שונים בארץ ובעולם.
ב"להקה" של עפרה צימבליסטה כ-50 שחקנים-פסלים – נשים, גברים וילדים בני גילים שונים. יש בהם המשתתפים ברבים מהמופעים של האמנית, ויש המשתתפים במופעים בודדים. הבימות משתנות: חללים סגורים, טירות ישנות, מרכזי קניות או גינות משחק. גדולתה של צימבליסטה, מלבד ביצירת הפסלים עצמם, היא בהעמדה ובהצבה שלהם על הבימות המשתנות. היא יוצרת כוריאוגרפיה באמצעות הפסלים והצבתם במרחב. המחשבה המרחבית, התכנון המדויק של העמדת כל דמות ודמות, הם עקביים וייחודיים ליצירתה, בין אם הפסלים תוכננו להעמדה קבועה במקום מסוים, ובין אם נוצרו להצבה זמנית.