בימים אלה הולך ומתהווה פארק המעיינות, בשטח שמדרום לגן השלושה וניר דוד. הפארק יכלול מספר מעיינות המוכרים לציבור בשמם העברי: נחל הקיבוצים ועין מודע. כמו במקרים דומים גם בשטח זה מצויים אתרים ארכיאולוגיים רבים, שראשיתם כמעט בשחר הנוכחות האנושית במרחב ועד ימינו. כבר בתקופות הפרהיסטוריות, בחר האדם הקדמון להתיישב בקרבת מכלול מעיינות השבר המתוקים והיציבים שנובעים לרגלי הגלבוע. שרידיו בעיקר מהתקופה הפליאוליתית התיכונה, הניאוליתית והכלקוליתית, ניכרים בכל פינה כמעט. כלי צור ואבן רבים נתגלו בסקרים שנערכו בשדות החקלאיים ובמטעים לאורך הנחל. אתרים של ממש היו בנביעה של עין מגדל (מעיין התאנה), שם מתחיל נחל הקיבוצים. אתר נוסף היה כנראה למרגלות תל שוכה בקרבת הנחל. בשני האתרים נתגלו כלי צור רבים ואפילו אובסידיאן (זכוכית וולקאנית נדירה ביותר, שיובאה לארץ מאזור תורכיה, כבר בתקופות הפרהיסטוריות.
מדרום מזרח לקיבוץ ניר דוד, מתנשא תל ארכיאולוגי גדול המופיע במפות כ- תל שוכה (תל א-שוק) ומוכר באזור בשם תל השלושה. בפסגת התל ניצב מזה 70 שנים, מגדל גדול בן שלוש קומות, בנוי כולו מבטון מזוין. מהמגדל רואים היטב את כל הסביבה הקרובה והרחוקה יותר, הוא גם נראה בברור מכל פינות העמק וההר. התל ניצב בשנות השלושים של המאה העשרים, מוקף ביצות וסבך קנים ופטל. לכן סבלו חברי תל עמל (כיום ניר דוד), מהתקפות חוזרות מכוון מזרח. התוקפים נצלו היטב את אפשרויות המסתור והמארב בתחום הביצה. מצב הביטחון החמיר, בעיקר לאחר רצח חבר ניר דוד מצפון לתל. החלו סיורי שדות, כולל תצפיות יום על התל השולט. בדצמבר 1938 נרצחו מן המערב, שלושה חברים שהיו בדרכם לשמור על התל. התפתח קרב גדול עם הכנופיות בסביבה, בהתערבות הבריטים. המאורע עורר הדים רבים בעיתונות, בישוב העברי וגם בקרב כוחות הצבא הבריטי באזור. גויס כסף מ"כופר הישוב" וההגנה, וניתן אישור שלטונות המנדט לבניית עמדה קבועה, לא לפני שקצין המחוז היהודי ברגמן, (לימים הארכיאולוג פרופ' אברהם בירן) שכנע את הבריטים בצורך לשמור גם על עתיקות התל. חברי המשק החליטו לבנות מגדל בטון גדול וחזק שיאפשר מגורי עשרה שומרים. היה זה מבצע גדול ומורכב. היו שראו בו עליה חוזרת להתיישבות על הקרקע. נבנה גשר על הנחל והועלו לתל מכונת הבטון וכל הציוד. במאמץ גדול ומרוכז, בנו את המגדל בחודש ינואר 1939. הוא שמש לשמירה יום ולילה ומנע לחלוטין את ההתקפות מהמארב והנזקים בשדות. גם במלחמת העצמאות שמש המגדל על התל לצרכי תצפיות ושמירה. הוא ניצב כיום בגאון, כעדות אילמת אך מרשימה לאותם זמנים ומאורעות וכסמל לנחישות ולדבקות אותם חלוצים במשימת ההתיישבות וגאולת הקרקע בעמק בית שאן.
המגדל נבנה כאמור על תל ארכיאולוגי מקראי בסדר גודל בינוני. התל לא נחפר מעולם, אולם נתגלו על פני השטח ולמרגלותיו שרידים רבים ומגוונים המוכיחים בוודאות כי הייתה במקום נוכחות אנושית ברורה החל משלהי התקופות הפרהיסטוריות, דרך תקופות הברונזה (כנענית) והברזל (ישראלית), בתקופה הרומית והביזנטית, ימי הביניים ועד לתקופה העות'מאנית. בין השאר נתגלה בתל חותם חרפושית מצרי המוצג כיום במוזיאון האזורי בגן השלושה. תל שוכה נמצא בתהליכי הרס ובלייה מואצים, בעיקר בשל פעילות טרקטורונים שתסתיים, יש לקוות עם הקמת הפארק.