הכינוס התקיים ביוזמה של קבוצת המוזאונים המקומיים בתוך איקו"ם המכונה ICR- INTERNATIONAL COMMITTEE FOR REGIONAL MUSEUMS בחלקה הדרום מערבי של נורווגיה המכונה VEST-AGDER.
נושא הכינוס היה "שינוי טעמים: גסטרונומיה מקומית ומוזיאונים אזוריים".
הנחת מארגני הכינוס הייתה שכל אזור מפתח לעצמו תבנית ייחודית ומובהקת של אוכל ושתייה הנשענים על המקורות הטבעיים הזמינים בסביבתו הטבעית.
בעידן הגלובליזציה המתפתחת במהירות, יש חשש שההתפתחות עשויה לשנות את האוכל המקומי המסורתי ולפתות את האנשים לעבור לאוכל מהיר וקל להכנה.
עם זאת אנו עדים לפריחה של ספרי הבישול ותכניות הבישול בטלוויזיה, תופעה שי בה לבטא כמיהה לאכול מסורתי.
המוזאונים באמצעות האוספים שלהם הכוללים תמונות, ציורים, איורים, כלי יום יום, חומר היסטורי, ספרי בישול, וממצאים ארכאולוגיים הינם משמרי תרבות ועשויים להיות כלי חשוב בכדי לשפוך אור על המאכלים, המנהגים המסורתיים והטקסים הקשורים באוכל כמו גם על כלי הבישול והאוכל.
למוזאונים בכינוס נתנה הזדמנות לעסוק בכל נושא הקשור לאוכל ושתיה מסורתיים.
הכנס התחלק לשני חלקים מרכזיים הכנס עצמו שנמשך חמישה ימים והמשך הכנס
Post Conference))– שלושה ימים נוספים שהיה נתון לבחירה וכלל ביקורים במוזאונים ואתרים חלקם בראשית דרכם וחלקם מוסדות ותיקים.
הכינוס עצמו התחלק לשני חלקים:
החלק הראשון שבו הרצאות שנמשכו יומיים והמחלק השני ארבעה ימי סיור.
בימי הכינוס הראשונים בתאריכים 24-23 באוגוסט 2011 התארחנו בקריסטנסד Kristiasand במוזאון סולרדנדט Soralndet kunstmuseu .
הכינוס נפתח בנגינה על כלים נורבגיים מסורתיים ושירה מסורתית בדברי ברכה של המארחים מושל וסט אגדיר ואת ראש העיר קריטנסנד – זה האחרון הגיע לכנס בתלבושת מסורתית
המשתתפים היו מכ- 20 מדינות ובהם: סרביה, נורבגיה, מפינלנד, אנגליה, טנזניה, קרואטיה, פולין סלובניה, גרמניה, אוסטריה, קנדה, מקסיקו, ברזי,ל כרתים, ארה"ב, ניוזילנד, סין, תיאלנד וישראל .
ההרצאות התנהלו במהלך היום משעה שמונה- תשע בבקר ועד לשעות אחר הצהרים בעוד כל ערב חווינו חוויה אחרת מחיי העיר.
כך למשל בערב הראשון בקרנו במרכז לשימור סירות Bragdoya Coastal Culture Center Boat ועמדנו על עבודת המתנדבים העוסקים בשימור סירות עתיקות ושימור הווי החיים שהתנהל סביב הסירות.
בערב השני ביקרנו בבית עתיק המכונה גימל גארד Gimle Gard שם שמענו מהמנהלת על בעיות השימור, ועל הכנסת מערכת חימום המצריכה פינוי של כל חפצי הבית עמדנו על דרכי עבודת הרישום הדקדקני והכנת המקום לשינויים. בהמשך ביקרנו במוזיאון לטבע באגדר שבחלקו קיים גן המייצג את מיני הצומח השונים הפזורים ברחבי נורבגיה ובו מנסים למצוא ולגדל צמחים נכחדים. המוזיאון עצמו מציג נושאים מגוונים ובהם בעלי החיים והצמחים המצויים היום בנורווגיה, ונושאים מדעיים כגון מהו קרבון 14 או תזוזת הקרחונים. כמו כן למוזיאון תערוכות מתחלפות והתערוכה שהוצגה הייתה בנושא " אוכמניות – מקורם ושימושם במסורת הנורווגית"
זהו מוזאון שיש מה ללמוד ממנו בדרכי תצוגה, המחשה ופעילות לתלמידים.
שלושת הימים הבאים היו ביקורים במוזאונים ואתרים.
25 באוגוסט 2011 היום השלישי לכנס: ביקור במרכז התרבות במינה Minne Kultusenter המנסה לשחזר את אורחות החיים והמנהגים של התושבים במאה הקודמת. הביקור היה משולב בקבלת פנים פולקלוריסטית של ראש הכפר, אחת מיוזמות המרכז ומנהלת המרכז. המארחים שהיו לבושים בבגדים מסורתיים הדגימו ריקוד מסורתי ושרו שירים מסורתיים להנאתנו הרבה. במרכז המבקרים הוקם מוזאון המביא כלים וחפצים שהתגלו בחפירות שנערכו במקום. שם פגשנו מספר אמצעי הפעלה מעניינים המשלבים יצירה ועשייה לקהל לצד הביקור הפסיבי.
אחר הצהרים של אותו יום התארחנו במרכז מבקרים נוסף Hogtun Culture Center מרכז חדש שנמצא בהקמה בתוך בית ספר ועמדנו על הקשיים ליצור את המרכז ולמצוא את ייחודו.
היום השליש נחתם באירוח נוסף על חוף הים ב – Risobank במהלך ארוחת הערב האזנו לשירה נפלאה של שיר נורווגי עתיק מפי בחורה שמנהלת את בית החרושת לצמר אותה פגשנו גם למחרת היום.
26 באוגוסט היום הרביעי נפתח בביקור בבית החרושת לצמר בסיולינגסטד Sjolingstad בית החרושת הוא בית חרושת ישן המשמר מסורת של עבודת מכונות מהמאה ה 18 מטרת המקום להמשיך ולהפעיל את המכונות הישנות ולשמר את דרכי העבודה הקדומות עם מעט מאוד שינויים ועל אף הקשיים הקדומים בתחזוקת המכונות והמבנים.
היה מעניין לראות את השיטות הישנות ולהשוות אותן לשיטות העבודה הקדומות.
המשך היום היה מרתק גם הוא וכלל ביקור במגדלור של לינדסנס Lindesn בתוך סופת רוחות וגשמים. גם הגשם החזק והסופה לא מנעה מאתנו לטפס לראש המגדלור ולעמוד על החיים בתוך המגדלור על הסכנות ועל המחויבות של האנשים שאיישו את המגדלור והיו במידה רבה קרן האור של האוניות באזור.
היום החמישי שבת 27 באוגוסט הוקדש לביקור סבב באזור ליסטה Lista.
ערכנו סיורים בין אתרים קטנים שכל אחד מהם משמר ספינה עתיקה ומנסה לשמר את סיפור הסירה. בקרנו בשלושה או ארבעה אתרים מסוג זה.
ביקרנו מצודה נורבגית בעיר המכונה Nordberg Fortress מצודה ששימשה את החיילים הגרמנים במלחמת העולם השניה, ושמענו על החיים בעיירה בתקופה לצד חפצים וממצאים שמוצגים מהתקופה.
סיימנו את היום בביקור שמוזאון פתוח שדמה למוזאונים קודמים שבקרנו בהם.
הביקורים במוזאונים ובאתרים היו מרתקים וניתן היה ללמוד מכל אחד ואחד מהם.
אחד הנושאים שבלטו זה המתח בין הרצון לשמר כל פיסת היסטוריה וכל פיסה מהעבר לצד קושי גדול בשימור ותחזוקה של כל האתרים. עמדנו על הצורך בעיקר של אנשי הכפרים והמקומות שרואים חשיבות בשימור העבר למען עצמם והדורות הבאים לצד הצגתם לפני תיירים והעידוד לו הם זוכים nצד מושלי האזורים לעודד מגמה זו.
למשתתפים ניתנה אפשרות להמשיך את הכנס במספר ימים נוספים של ביקור בערים נוספות בנורווגיה ובמוזאונים נוספים. אפשרות ששמחתי לממש.
יום ראשון 28 באוגוסט היה יום מעבר פרידה מחלק מאנשי הקבוצה וסיעה לסטונגאר stavanger
המעבר והתמקמות לקחו את מירב היום אבל רגע לפני שמוזאון הילדים נסגר ערכנו אורת שמיר ביקור קצר במוזאון הילדים שלא נכלל בסיור הכנס. המוזאון בחלקו הגדול היה סגור והוא בשלבי העברה, החלק שהיה פתוח הוא אזור משחקים לילדים ולהורים כמו כן נחשפנו לתערוכה המכונה "ילדים במלחמה" תערוכה קשה לדעתי לצפייה למבוגרים על אחת כמה וכמה לילדים. תערוכה חד צדדית לפחות בעיניים ישראליות המציגה את יליד עזה אך לא את ילדי עוטף עזה.
יום שני 29 באוגוסט נפתח בביקור במוזאון הימי Maritime museum מוזיאון השוכן על שפת הים ומחפש דרך להכניס את המבקרים לביקור במוזאון. הדרך שהמוזאון בוחר להוביל את התלמידים נראתה מעניינת ושונה מאשר במוזאונים אחרים. האוצרת של המוזאון אישות מדהימה גם בחזון וגם בדרך שבחרה להוביל אותנו במהות המוזאון ובחזון.
המשך היום ערכנו ביקורים במוזאון לקופסאות שימורים לסרדינים Can Factory Museum ובמכלול של מוזאונים השייכים לעיר סטוואנגרד מוזאונים עירוניים שכל אחד משמר ומציג אספק אחר של החיים בעיר. המוזאון הנוסף שלא שייך לעיר הוא מוזיאון לנפט Norwegian Petroleum Museum מוזאון עם תצוגות בתלת מימד שממחישות את תהליך חיפוש הנפט מקורו והפקתו מהים.
בשעות אחר הצהרים עזבנו את סוונגארד בספינה שטנו לכיוון ברגן Bergen אליה הגענו עם שעות חשיכה, על אף החשיכה ניתן היה להתרשם מהעיר ומבתי העץ כבר בירידה מהספינה.
פתחנו את הבקר שלמחרת יום שלישי 30 באוגוסט במוזאון שהוקם בבית חולים למצורעים Lepramuseum שבא לשמר את הדרך בה טיפלו במצורעים במאה הקודמת תנאי החיים שלהם והיחס אליהם.
בהמשך נערך ביקור בחלק העתיק של העיר ברגן המכונה בירגן Bryggen – "המזח" הרובע המשתרע בסמוך לרציף נמל ברגן ומתאפיין בבתי עץ שנבנו במאה ה- 14. ברובע 61 בתי עץ שביניהם מעברים צרים וארוכים, חלקם מקורה. בתי הרובע שנבנו מעץ לא הותקן חימום כדי למנוע אפשרות של פריצת שריפות. בשנת 1702 ובשנת 1955 פרצו שרפות שכילו חלק גדול מהרובע. למרות זאת הבתים שופצו בכל פעם מחדש, וחלקם הגדול נצבע בצבעי אוכרה אופייניים המדמים את צבעם של בתי לבנים מאבן אדומה. בריגן הוכרז כאתר מורשת עולמית בשנת 1979, וכיום הוא אזור בילוי שוקק חיים בעיר ואחד ממוקדי המשיכה שלה.
היה מעניין לראות את החיבור בין המשך שימור אדוק של המורשת ואיך ניתן למנף את השימור להמשך החיים היום יומי ולהפיק מכך גם תיירות.
ביקור במוזאון לארכאולוגיה של ברגן המציג שרידי מבנים מהמאה הראשונה לקיומה של העיר וממצאים שונים מימי הביניים. היה גם הוא מעניין הן בגלל הקמת המוזאון בתוך אתר החפירות כשחלק מהחפירה מהווה את המוצג ים במוזאון.
סרט ההסבר בפתיחה הנותן את תולדות העיר מבחינה ארכאולוגית היה סרט מדהים שניתן ללמוד ממנו . התצוגה במוזיאון עוברת תהליך שיוני ופט להצגת עוד מאותו דבר ישנן ויטרינות המשחזרות סיטואציה של בית, עם דמויות בית וכלי הבית, של מלאכות שונות כשהמדריכים במוזאון לבושים בבגדים מסורתיים. קו שליווה את כל המוזאונים בברגן.
סיום היום נערך במצודה Rosenkrantz Tower מצודה המתוארכת לימי הביניים ששימשה למגורים יחד עם היותה מגדל מבוצר שהיה בשימוש משנת 1270 ועד לשנת 1520 בנוסף למבנה המרשים הנוף ממנו על העיר מדהים.
היום האחרון ב31 באוגוסט היה אירוח בברגן העתיקה. ביקור במוזאון העיר שגם הוא אוסף של בתים ישנים. הבתים במקומם ולא הוזזו כמו במקומות אחרים והמדריכים יכלו לספר את סיפור תושביה הראשונים של ברגן כל אחד מהבתים מספר סיפור של משפחה.
הדיון שם נסב על האתגרים והאפשרויות של זהות מקומית. גם שם עמדנו על הקשיים שיש בהפעלת המוזאון, מוזאון שהוא על שטח ציבורי של העיר וניתן להדריך בו גם בלי אנשי המוזאון.
לסיכום
היו אלו ימים מופלאים של ביקור במספר רב של מוזאונים בחשיפה לגישות מוזאליות שונות, לשיטות תצוגה והדרכה להכרות עם קשיים ובעיות במוזאונים אחרים.
הביקור אפשר להיפתח לרעיונות חדשים. לצד הביקור במוזאונים עצמם הייתה גם הקבוצה של מנהלים ואנשי מוזאונים רובם מרחבי אירופה לצד בודדים ממקסיקו, כרתים, סין שגם השיחות אתם הניבו הכרות עם קשיים הנמצאים במקומות אחרים וסקרנות להכרות עם המוזאונים הנוספים. אחד הלקחים שלי מהסיור היה דווקא המינוח שאנחנו משתמשים בו לעומת מינוח במקומות אחרים: למשל, 'מוזאון פתוח' בנורווגיה וכנראה בכל אירופה הוא אוסף של בתים ישנים שהוצבו בשטח אחד ומאפשרים להכיר את אורח החיים בכל אחד מהבתים האלו. הבתים משמרים את התרבות של אותו בית לתקופתו. המינוח שהמוכר לי מהארץ שמוזאון פתוח הוא מוזאון שמתקיימת בו חוויה של עשייה ומשחזר את אורח החיים בצורה פעילה של בעלי המלאכה ועוד.
גם המונח מוזאון רגיונלי טעון הסבר. עד כמה שהכרתי לפני הנסיעה מוזאון רגיונלי הוא מוזאון מקומי כלומר הנמצא בפריפריה בעוד בנורווגיה ובאירופה כולה הכוונה במינוח של מוזאון רגיונלי למוזאון היסטורי.
כללית היה זמן מדהים פנוי ללמידה מסוג אחר של חוויה והתנסות.
תודה לאיקו"ם ישראל שאפשרה בעזרת המלגה לממש את ההזדמנות.
כרמלה ארנון
אוצרת ומנהלת
המוזאון הארכאולוגי בעין דור
ח' כסלו, תשע"ב
4 דצמבר, 2011