להלן קישור להורדת מצגת בנושא כינוס מטעם ICME
בנמיבייה, ספטמבר 2012. להורדת המצגת לחץ כאן
דוח כינוס מוזאונים לאתנוגרפיה – ICME - נמיביה 2012
הכינוס התקיים בבירה וונדהוק
דוח מאת גליה גביש
רקע
רפובליקת נמיביה (Republic of Namibia) היא מדינה בדרום-מערב אפריקה, השוכנת לחופי האוקיינוס האטלנטי. נמיביה גובלת באנגולה ובזמביה בצפון, בבוטסואנה במזרח ובדרום אפריקה בדרום. נמיביה קבלה את עצמאותה מדרום אפריקה בשנת 1990.
שטחה של נמיביה כ-900,000 קמ"ר, רוב שִטחה מדבריות: מדבר נמיב ומדבר קלהארי הרי הדיונות המפורסמים. מספר התושבים 2,5 מיליון. הרכב האוכלוסייה הוא משבטים רבים: סן (בושמנים), נאמה, קואסן, דאמרה, הארורו ועוד. השבטים מהווים כ-90% מהאוכלוסייה וכ-10% לבנים רובם ממוצא גרמני. אין אוטובוסים ציבוריים בעיר. אנשים נוסעים במוניות או מכוניות פרטיות. לא רואים אופניים, הילידים רואים באופניים פחיתות כבוד (הוכחה שהם עניים). מלון ספארי שבו התאכסנו סיפק אוטובוס שנסע כל שעה מהמלון ובחזרה מהעיר. מאחר שמוניות יקרות אנשי המקום, רואים אותם הולכים מרחקים ארוכים ברגל.
בירת נמיביה - ווינדהוק נמצאת במרכז המדינה. המטבע: דולר נמיבי. הבירה בנויה בסגנון אירופאי גרמני. מרכז העיר מודרני יש בו בניינים גבוהים. רוב האדריכלים הם גרמנים. מסביב למרכז העיר שכולל מספר קטן של רחובות, יש וילות ומבנים נמוכי קומה. שמות הרחובות כתובים באותיות לטיניות ובשלוש שפות: אפריקנס, אנגלית וגרמנית. הלבוש אופנתי כמו בכל העולם המערבי, תלבושות עממיות רואים רק באירועים מיוחדים. יש בעיר בתי כולבו מודרניים עם המותגים שמוצאים בכל העולם. ישנם שני שווקים למזכרות: פסלוני חיות וכלים לרוב מעץ וחומרים ממוחזרים. המקומות מוסדרים הרוכלים פורסים שמיכות על המדרכה ומסדרים את מרכולתם לעיני העוברים והשבים.
כאשר הולכים ברחוב שומעים הרבה שפות, העיקריות הן אפריקנס, אנגלית וגרמנית. בנוסף על כך יש מספר שפות אפריקאיות שבטיות, ומה שמייחד אותן הוא הצליל. הם יוצרים בלשון מעין קליק; לכל קליק יש משמעות אחרת. הרחובות מאוד נקיים; לא שומעים צעקות או דיבור בקול רם. הערה: כשזר פונה ברחוב לאדם לבן בשאלה, התשובה מתחילה במילה "אלזו"(also) , בגרמנית "ובכן", ובהמשך הוא יעבור לאנגלית.
כינוס איקמֶה (ICME)
הוועדה הבין-לאומית למוזאונים לאתנוגרפיה (ICME) מטעם איקו"ם בשיתוף הוועדה הארצית של נמיביה, ארגנו את הכינוס שנושאו: התייחסות לתרבות הכפר התרבותי והמוזאון החי.
כינוס איקמה נערך מדי שנה בארץ אחרת. בשנת 2008 אירח מוזאון חצר הישוב הישן ע"ש יצחק קפלן בראשותי את הכינוס. השנה התקיים הכינוס בעיר הבירה ווינדהוק, במלון ספארי מיום 12 בספטמבר ועד 14 בספטמבר 2012. כל יום התקיימו הרצאות שנשאו מקצת המשתתפים משעה 09:00 בבוקר ועד הצהרים. אחר הצהרים יצאנו לסיורים בעיר וסביבתה. בכינוס היו 24 דוברים, אנסה לתמצת כמה מההרצאות. אנו כמעט שאיננו מכירים מוזאולוגים מהיבשת, לכן הגישה התרבותית מוזאלית שלהם עניינה במיוחד.
היום הראשון
פתחו את הכינוס:
אהרון נמבדי (Aaron Nambadi) יו"ר איגוד המוזאונים בנמיביה.
ד"ר אנט פרום נשיאת איקמה
מ"מ סגן ראש העיר, של הוד רוממותה אלין טרפר, ראש עיריית ווינדהוק סקר את תכניות הפיתוח של העיר, בניית המוזאון הלאומי החדש. גאוותו הגדולה הייתה על בניית מערכות המים והביוב המודרניים בעיר, וציין שבווינדהוק אפשר לשתות מים מהברז. בכל מקום בעיר ראיתי שלטים למים אפורים (ממוחזרים).
המושב הראשון
יו"ר המושב ד"ר ויו גולדינג – בריטניה
קתרין דורשמיט – נמיביה Durrschmudt Kathrin
באפריקה אומרים: "כשאדם זקן מת, ספריה שלמה מובאת לאדמה". האדם הזקן מייצג את ההיסטוריה והמסורת בעל-פה של אפריקה. הוא גם מייצג את הבעייתיות של אֹבדן ידע מסורתי, תרבותי וזהות מקומית. האגודה לתרבות חיה של נמיביה תומכת במוזאון החי ומעודדת לתעד מסורות כדי להעביר לתלמידים את תרבותם.
ישמעאל מאטאגה – אוניברסיטה לאומית של לוסוט, זימבאבואה
Jesmael Mataga & Farai M. Chabata
הצגת אפריקה בדרך חיים בהקשר למוזאונים קולוניאליים ואתרים היסטוריים מראשית ההתיישבות של הלבנים באפריקה. המוזאונים הקולוניאליים מייצגים בדרך שלילית את התרבות האפריקאית. יש פרדוקס במוזאונים, מצד אחד יש ייצוג אותנטי של התרבות, מצד אחר הם נוצרו למשוך מבקרים לבידור ולתיירים. ניתן ליצור שיווי משקל בין שתי התפיסות המנוגדות במוזאונים בזימבבואה. בזימבבואה יש 11 קבוצות אתניות שונות, ולכל אחת יש מנהגים מיוחדים ושפה משלה. המאמר בודק את מורכבות ההצגה של התנאים ההומניטאריים בחברה כל כך מורכבת. יש לנו אחריות להראות את המצב בהיבט של הילידים לעומת הגישה הקולוניאלית.
אנט ריין – פרנקפורט און מיין, גרמניה Annette Rein
הצגת התרבות והמסורת: מוזאון חי כחלק של התיאטרון הגלובלי.
המוזאונים האתנוגרפיים בגרמניה הם במצב של משבר עמוק. למרות כמות האוספים שברשותם יש חוסר יכולת של הידברות בעיקר המוזאונים שעוסקים בקולוניאליזם. חלק מהמוזאונים מנסים ליצור נושאים חדשים להידברות. המאמר עוסק במורכבות של השאלות.
סיור ראשון במוזאון האתנוגרפי הישן
המוזאון היה ברובו ריק, החפצים הועברו לתצוגה במוזאון החדש בהקמה. באחד האולמות היו פלקטים בעיצוב פשוט שתיעדו את השואה הנמיבית.
ב-1884 הכריז הקנצלר ביסמרק כי חוף דרום מערב אפריקה (נמיביה של היום) הפך לקולוניה הגרמנית הראשונה והחשובה ביותר.
ב-1885 היינריך גרינג,( אביו של הרמן) , היה דיפלומט והמפקד האימפריאלי הראשון בנמיביה. המדיניות הרשמית שהוא הנהיג הייתה: להיפטר מהעם הנמיבי, לגזול את אדמותיהם, הבקר שלהם, ולהפוך אותם לעובדי כפיה.
באותה הזמן חקר הרופא הגרמני ד"ר יוג'ין פישר את האנתרופולוגיה וחיי החברה של אחד השבטים הנמיביים, ואת קהילת "'הבאסטר" מגזע מעורב. לפי השקפת הגזע הגרמנית - בני התערובת סובלים מחולשות התנהגותיות מרובות לעומת 'טהורי הגזע'.
לאחר שחזר לגרמניה התמנה דר פישר למנהל 'המכון לתורת הגזע' בברלין, והפך לבר סמכא העיקרי בעולם בתחום זה. הוא היה מורם ורבם של הרופאים הנאצים שיישמו את תורת הגזע ברייך השלישי, בהם מנגלה, הידוע לשמצה. הם ניסו למצוא אסמכתאות באמצעות ניסויים בבני אדם, לממצאים ההתנהגותיים שהתגלו במחקריו של פישר.
שבטי הארורו ונאב התמרדו שנים ספורות לאחר שהיינריך גרינג התמנה לתפקיד, הוא תקף אותם באכזריות שחיסלה אותם כמעט לחלוטין. ב-1905 פרסם הגנרל שהיה מפקד הכוחות הגרמניים בנמיביה פקודת השמדה:
"עַם ההארארו [השבט הנמיבי הגדול ביותר], חייב לעזוב את נמיביה. אם הם לא ישמעו, נאלץ לנקות את הארץ באמצעות כוח. בתוך הטריטוריה הגרמנית כל איש שבט, חמוש או בלתי חמוש, עם או בלי בקר, יומת. נשים וילדים לא יורשו לשהות בטריטוריה. הם ייהדפו אל בני עמם, או שיירו בהם. אלה הם המילים האחרונות לעם ההארארי, הגנרל המפקד מטעם הקיסר הגרמני האדיר". הוא הוציא להורג את הגברים בתליה וביירי, הרעיל בארות מים ושלח משפחות שלמות למדבר למות בצמא.
נרצחו בירי רובים בערך כמאה אלף נמיבים, היתר גורשו למדבר קלהארי על ידי הצבא הגרמני. השורדים כונסו במחנות ריכוז. כל אחד מהם קיבל תג אסיר. הם הפכו לגרעין העבדים במכרות והחוות הגרמניות.
הפתרון הסופי
המאפיינים העיקריים של "הפיתרון הסופי" פותח בערך בשנת 1900 בנמיביה:
- תורת הגזע אשר מפלה בין בני אדם על פי מוצאם.
- גירוש התושבים המקומיים, גזל רכושם, והפיכת הנותרים לעבדים.
- חיסול עמים וקבוצות אוכלוסייה בידי הצבא.
הערה:
במלחמת העולם הראשונה 1914- 1918 הגרמניה היו בעלי בריתה של תורכיה. קראתי יומן מסע מפרך מירושלים לתורכיה של חיים נחמיאס סנדלר שנחטף לצבא התורכי. ביומן יש תיאור של מפגשים עם הקצינים הגרמנים בכל תחנה ותחנה. הוא הצליח לשרוד את המסע הקשה הודות לכך שידע גרמנית ותפר מגפיים לקצינים. זאת הוכחה שהגרמנים היו בכל מקום באימפריה התורכית.
כאשר בוחנים את דרך השמדת העם הארמני, אפשר לראות דמיון רב להשמדת בני הארורו ונאבה בנמיביה לפני מלחמת העולם הראשונה.