באקלים הפוליטי העכשווי, במדינת ישראל כמו גם בעולם כולו, מצבי חירום, שמקורם מעשי ידי אדם או לא, הם חלק ממשי מחיינו ומהמרקם הקיומי היומיומי. פעילות מוזאונים במצבי חירום אינה רק אפשרית, אלא אף תנאי הכרחי להמשכיות החיים, והיא מעבירה מסר חיזוק לאוכלוסייה ותחושת ניצחון של הקיום והחיים על פני ההרס והמוות.
אופטימיות ותקווה משרים אווירה טובה בקרב האזרחים, כאשר מוזאונים ועמם מוסדות תרבות אחרים פתוחים גם במצבים בהם הרצף הטבעי של החיים מופר עקב אסונות טבע, אירועים חריגים או מלחמות.
ההיסטוריה הקיומית של המוזאונים במשך השנים מלאה דוגמות מעוררות השראה של הגיבורים החבויים, עובדי המוזאונים, שנהגו באחריות במצבים קשים אלו. מאמר זה עוסק במצב שהמוזאון סגור למבקרים עקב אירועים בלתי שגרתיים, ודן בהמשכיות קיומו באמצעות עובדיו.
מהו מצב חירום
מצב חירום הוא מצב לא שגרתי, שינוי קיצוני שמוכתב על ידי חריגוּת: אסונות טבע , מצב של מלחמה , הפרעות סדר, שרֵפות, פעולות טרור וכדומה. אירועים כאלה פוגעים בפעילותם התקינה של המוזאונים ודרושים מאמצים ויוזמות של העובדים לשמירה או הצלת המוצגים.
מערכת התגובות
עובדי המוזאון בעזרת בעלי מקצוע חיצוניים ובהנחיות הרשויות, נדרשים לייחד מחשבה לכלל התרחישים העלולים להתקיים ולתכנן ולקבוע את מערכת התגובות. בדומה לתלמיד המכין את שיעוריו ומצטיין בבחינה הסופית, אנשי המוזאונים חייבים להתכונן למצבים קיצוניים אלו בעוד מועד. צוות העובדים העומד לרשות המוזאון צפוי שיהיה מצומצם, אך עם זאת, צוות מתודרך, מתורגל ומצויד בציוד מתאים, בשיטות עבודה שמתאימות למצב שנוצר, יכול להיות יעיל ביותר.
אנשי הבטיחות והביטחון של המוזאון אינם מחליפים ואינם צריכים להחליף את תגובות הרשויות העירוניות והממשלתיות, אבל הם חייבים להיות מתואמים עמם, ולמסור להם את המידע הדרוש לביצוע הפעולות הנדרשות לחילוץ, להגנה או להצלה. פעולות השיקום, שימור והחזרת המוזאון לתפקוד תקין הם באחריות הנהלת המוזאון וצוות העובדים.
המוזאונים פעילים גם בזמנים קשים בהם העובדים, ובייחוד אנשי הביטחון, חשופים לסיכונים רבים ובהם לסיכון חיים. ההיסטוריה הלא רחוקה, מספקת לנו מגוון דוגמות לפעילות זו. המוזאון הבריטי (The British Museum) במלחמת העולם השנייה, עוד בטרם הופעלה מכונת המלחמה הנאצית, העביר מעל 100 טון מוצגים למנהרות המוגנות של הספרייה הלאומית של ויילס ב-Aberystwyth כבר בשנת 1939. חשוב לציין שתכנית פינוי האוספים הוכנה ב- 1930 ועובדי המוזאון ליוו אותם והמשיכו להבטיח את בטיחותם וביטחונם גם במקום החדש.
העובדים במוזאונים לא מפסיקים את פעילותם במצבי חירום, הם נמצאים ב"קו הראשון" בכל שעות היממה. לדוגמה צוות העובדים של Dresden Gallery נלחמו לא מזמן ימים ולילות כדי להציל ולמגר את הנזקים מהצפות נהר Elba.
כדי להגיב כראוי בזמן חירום אנו חייבים להכין תכניות של המשך הפעילויות במוזאון בזמנים קשים. מה צריכים לכלול תכניות אלו?
1. זיהוי הסיכונים המרכזיים והמשניים
1.1. אסונות טבע
1.1.1. רעידות אדמה
1.1.2. צונמי
1.1.3. הצפות
1.1.4. סופות
1.1.5. התפרצות של הר געש
1.2. שרֵפות
1.2.1. בתוך המוזאון
1.2.2. בקרבתו
1.3. מלחמות
1.3.1. בין מדינות
1.3.2. בין האזרחים של אותה מדינה
1.4. פעולות טרור
1.5. הפרעות סדר
1.6. כשלים
1.6.1. אירוע עם חומרים מסוכנים במוזאון או בסביבתו
1.6.2. אירוע שבו מעורבים חומרים רדיואקטיביים
1.6.3. התפוצצות של מתקן / התקן
1.7. השחתת רכוש
2. הקשיים הצפויים בהמשך הפעילות כאשר המוזאון נמצא במצב חירום
2.1 חוסר יכולת להבטיח את בטיחותם וביטחונם של העובדים
2.2 חוסר יכולת גישה למבני המוזאון
2.2.1 היעדר דרכי גישה
2.2.2 חסימת הדרכים על ידי הרשויות
2.3 מחסור בכוח אדם מיומן ומקצועי
2.4 מחסור בציוד וכלים מתאימים
2.5 היעדר שיטות עבודה מתאימות
2.6 היעדר מקומות חלופיים בטוחים לאחסנת האוספים
2.7 היעדר אמצעי תחבורה להעברת האוספים למקום בטוח
2.9 היעדר מקורות אנרגיה חלופיים
2.10 היעדר אמצעי תקשורת
2.11 היעדר תכניות מגירה עבור מצבי חירום
הפתרונות
להלן כמה פתרונות למצבים שציינו בסעיף הקודם על סמך ניסיון אישי שנצבר במשך השנים (מלחמות, פיגועים, שרפות, הצפות וגם רעידות אדמה).
- איתור ובדיקת מקומות פינוי ואחסון חלופיים במקרה של פגיעה במבנה המוזאון
- ביצוע תכנון מפורט של אמצעי הבטיחות וביטחון במקומות החלופיים
- ארגון פינוי המוצגים והבטחתם בזמן השינוע
- ארגון הבטחת המקום החלופי בעבור המוצגים
- הכנת מערכת הוראות ונהלים עבור תפקוד העובדים במצבי חירום
- קביעת צוותי תגובה. במקרה של אסון טבע, לדוגמה, סביר להניח שמרבית העובדים ובהם אנשי הביטחון, לא יגיעו כלל לעבודה. בזמן מלחמה, מתברר, המצב אחר; בתקופות שבהן חווינו התקפות טילים יומיומיות, הן במלחמת המפרץ והן במלחמת לבנון השנייה, כ-76% מהעובדים שלא גויסו על ידי הרשויות התייצבו כמעט מדי יום לעבודה.
- גישה למבנה המוזאון במצבי חירום כאשר הדרכים חסומות על ידי המשטרה או הצבא:
7.1 יש לקבוע צוות תגובה ראשוני מצומצם, שיש לו מידע חיוני כגון: הכרת המערכות וסידורי הבטיחות והביטחון
7.2 יש לקבל מראש מהמשטרה / מהצבא תעודות מעבר לאזור הסגור שבו נמצא המוזאון בעבור הצוות המצומצם
8. הימצאותו של צוות מצומצם בתוך המוזאון מאפשרת:
8.1 לזהות ולהעריך את המצב
8.2 לתעד ולרשום מוצגים שנפגעו או שחושדים שנפגעו
8.3 להפעיל מערכות אנרגיה למצבי חירום ומערכות בטיחות וביטחון
8.4 להתאים סידורי ביטחון למצב החדש שנוצר
8.5 להבטיח העברת המוצגים למקום מוגן בהתאם לסוג האירוע
8.6 לארגן הגנה על מוצגים שאי אפשר לשנע
8.7 לנקוט אמצעי מנע על מנת לצמצם למינימום את הנזק או למנוע נזקים אפשריים עתידיים
8.8 לסגור את האזור סביב המוזאון או ההריסות כדי למנוע שוד או ביזה
9. תכנית המוזאון להשמך פעילות במצבי חירום:
9.1 להכין מערכת הוראות ונהלים
9.2 להכין רשימת אנשי קשר של הרשויות (צבא, משטרה, שירותי כיבוי והצלה, ספקי שירותי אנרגיה ומים, רשויות מקומיות)
9.3 להכין רשימת נותני שירות
9.4 להכין ציוד וחומרים האמורים לתת מענה לאירוע חירום
9.5 להכין גיבוי תכניות ומסמכים ואחסנתם במקום מחוץ למוזאון
9.6 לתרגל מצבים קיצוניים
9.7 לקבוע מספר מינימלי של אנשי ביטחון שיכולים לתת מענה למצב נתון ולקבוע המשימות בעבורם
9.8 לקבוע סדרי עדיפויות של משימות במצב של היעדר כוח אדם
9.9 לקבוע סדרי עדיפויות בהפעלת מערכות בטיחות וביטחון במצב של היעדר או צמצום מקורות אנרגיה
9.10 להכין מקורות אנרגיה חלופיים, כולל הפעלת מערכות חיוניות
9.11 להכין מקום לשהייה ממושכת ובתנאים בטוחים לאנשי הביטחון של המוזאון. לדוגמה, תכנית המוכנות של מוזאון Getty כללה מים, מזון, מוצרי היגיינה ואמצעי קשר
9.12 להכין ציוד המאפשר מתן תשובה לתסריטים. למשל, ההכנות של Dresden Gallery למצב של הצפה
9.13 להכין תכניות פינוי המבקרים, העובדים והמוצגים בעת הצורך. לדוגמה, פינוי המוצגים של מוזאון מאנה כץ בחיפה בזמן מלחמת המפרץ למרתפי הבנקים
9.14 להכין תכניות עזרה ושיתוף פעולה עם מוזאונים אחרים
אנו חיים את המציאות הן בימי שגרה והן בתקופות חירום, צופים ולומדים מהתרחשות אירועים חריגים בכל מיני מקומות בעולם. זו חובתנו, ללמוד ככל שאפשר מהמציאות שמתרקמת סביבנו, מהאופן שבו התנהלנו במצבים הקיצוניים בעבר, מהטעויות ולשאול אם יכולנו לנהוג אחרת. אנו חייבים להביט לעֵבר העתיד, לבנות את מערכת התגובות לכל התרחישים, ולהיות מוכנים בעת הצורך עם פעולות מנע ותגובה ראויה.