דוח השתתפות בכינוס בין-לאומי על מוזאולוגיה יהודית והפוליטיקה של תצוגה

 Jewish Museologies and the Politics of Display

13-14 March 2016, Centre for Jewish Studies, University of Leeds

רחל צרפתי, אוצרת באגף לתרבות ואמנות יהודית במוזיאון ישראל, ירושלים.

 מרבית ההרצאות שבכנס והדיונים שבסיכומן, עסקו בעתידם של המוזיאונים היהודיים באירופה. הדיונים נגעו בשאלת התכנים הרצויים של תערוכות זמניות ותצוגות קבע, ובתפקידם של המוזיאונים כמייצגים של תרבות חומרית יהודית, שפונים לקהל לא יהודי, באירופה המשנה פניה כליל בעשור האחרון. נושא מרכזי ששב ועלה הוא ההתייחסות לשואה. רבים מן האוצרים של מוזיאונים בפולין ובגרמניה מתחבטים עם השאלה עד כמה להציג את סיפור שואת היהודים שהתרחשה במדינות בהן הם פועלים, ועד כמה מתפקידם להדגיש את החיים יהודיים ששגשגו באירופה עד פרוץ המלחמה. התלבטויות מעין אלו ליוו בעיקר את התכנון הרעיוני של בניית המוזיאון היהודי החדש בוורשה שנבנה על חורבות הגטו ונפתח רק לאחרונה. הרצאת הפתיחה (B. Kirshenblatt-Gimblett), והדוברים אחריה, הרבו להתייחס למאמר שפורסם לאחרונה בידי אדוארד רוטשטיין ( Edward Rothstein),"The Problem with Jewish Museums", (Mosaic, פברואר, 2016).

          בדיון שסגר את היום הראשון של הכנס, הועלו בעיות אקטואליות עמן מתמודדים מוזאונים יהודיים באירופה של ימינו. מסתבר שמופנית כלפיהם צפייה להגיב ולקחת חלק בנושאים "בוערים" כמו הגירה, שילוב תרבויות זרות, וייצוג תרבותי של מיעוטים בחברה האירופאית. רבים מן האוצרים מביעים התנגדות נמרצת לזיהוי של יהודי אירופה עם סוגיות אלו. לטענתם, יצירת הקשר בין מוזיאונים יהודיים לנושא ההגירה וגל הפליטים השוטף את אירופה הוא שגוי במהותו. יהודים אינם מהגרים באירופה, וכל שכן אינם פליטים. הם חיו באירופה מאז ימי הביניים והשתלבו בחיי הכלכלה והתרבות של החברה הסובבת לאורך מאות שנים.

רבות מן ההרצאות הציגו תכניות חידוש של תצוגות קבע במוזיאונים שונים באירופה כמו המוזיאון היהודי-היסטורי באמסטרדם, פרנקפורט, או פראג. כמו כן היו הרצאות שהציגו מוזיאונים חדשים העתידים להיפתח בשנים הקרובות כמו המוזיאון שיוקם בקלן בגרמניה באתר ארכאולוגי שבו נמצאו שרידי שכונה יהודית מימי הביניים.

הדיונים השונים נגעו גם בהיבטים כלכליים ושיווקיים שעימם מתמודדים המוזיאונים. בכנס הוצגו נתונים סטטיסטיים של כמות מבקרים במוזיאונים ואפיון של המבקרים בהם. חלק מהנתונים היו מפתיעים כמו למשל העובדה שבמוזיאון היהודי בברלין כמות המבקרים הגדולה ביותר היא של תיירים מאיטליה. הסיבה לכך היא  מבצעי תיירות זולים במיוחד עבור איטלקיים המגיעים לגרמניה, והעובדה שתמונת המוזיאון היהודי (בתכנון ליבסיקנד) מופיעה על מדריך תיירים איטלקי לגרמניה.

ביום השני של הכנס הוקדש חלק מן היום להצגת נושאי מחקר בתחום האמנות היהודית של סטודנטים לתואר שלישי באוניברסיטת לידס. חלק נוסף הוקדש לדיון ספציפי במצבם של המוזיאונים היהודיים באנגליה. המוזיאונים הללו שונים מאוד מיתר המוזיאונים  מפני ששואת יהודי אירופה לא הגיעה לאנגליה. מסתבר שפופולאריות של מוזיאונים יהודיים עדיין קשורה הדוקות לאירועי השואה. מסיבה זו, מספר רב משמעותית של מבקרים מגיע למוזיאונים בברלין, בפראג ובפולין, בהשוואה למספר המבקרים במוזיאונים אחרים באירופה. בדיון זה עלתה גם שאלת המיקום של מוזיאונים יהודיים בתוך הערים בהן הם יושבים. מסתבר שישנו יתרון משמעותי למוזיאונים שמקומם בתוך מרחב או אתר היסטורי הקשור בחיי היהודים בעבר. כדוגמה ניתן להזכיר את המוזיאון היהודי בפראג הממוקם בלב השכונה היהודית כאשר לצדו בתי כנסת עתיקים ובית הקברות הידוע. בדומה לכך גם המוזיאון היהודי באמסטרדם מצוי בסמוך לבית הכנסת הפורטוגזי העתיק. בלונדון המוזיאון היהודי נמצא ברובע מרוחק ממרכז העיר (Camden Town ) ומרוחק מאוד מבתי כנסת עתיקים כדוגמת בית הכנסת הפורטוגזי, Bevis Marks המצוי בסיטי של לונדון.

כשלוש הרצאות במהלך הכנס הציגו את הזווית של מוזיאונים בישראל שעניינם תרבות ואמנות יהודית. שתי הרצאות הציגו גישה דומה המבקשת לשלב בין המסורת היהודית המוכרת מאז ימי הביניים לבין, מסורות ומנהגים שנולדו בהשפעת הקמת מדינת ישראל והתפתחותה של תרבות ישראלית מקומית.