אפרת אסף שפירא 07/09/22 לאחר שלוש שנות קורונה ועל רקע המלחמה באוקראינה ומשבר האקלים התמקד הכנס בכוחם של מוזיאונים להיות מתווי דרך בתקופות של משברים הומניטריים, פוליטיים, בריאותיים, חברתיים, מלחמתיים וסביבתיים. תוך הדגשת מחויבותם של מוזיאונים לחברה, לקהילות בהן הם נמצאים ומעבר אליהן. ליכולותיהם של מוזיאונים להיות פורצי דרך ומובילי דיאלוג בקונפליקטים שונים ועל מחויבותם למציאת פתרונות מותאמים לזמן ולמקום באמצעים ממשיים ווירטואליים. כיווני הנגשה שונים היו גם הם במוקד הדיון יחד עם מחויבות לשאלות של אתיקה, השבה, שאלות של פרובננס, מניעת סחר לא חוקי, קיימות וחינוך. במוקד הקונגרס עמד גם אישורה של ההגדרה החדשה למוזיאונים. במהלך ההכנות והדיונים לקראת כנס פראג, להם הייתי שותפה מתוקף תפקידי כחברת הנהלה, החלטנו שהנושא השנה יהיה "כוחם הריטואלי של פרטי לבוש" בהתאמה לנושא הכללי של הכנס "כוחם של מוזיאונים". הוגשו לועדה הצעות רבות להרצאות )חשוב לציין כי לא הייתי מעורבת כלל בבחירת ההרצאות ( ולשמחתי נבחרה ביניהן הצעתי להרצות על התכריכים, נושא בו אני עוסקת ועליו אני עובדת לקראת תערוכה שתיפתח במרץ הקרוב. Dressed for Eternity: Traditional and Contemporary Burial Shrouds (מצרפת גירסת PDF של המצגת + תקציר ההרצאה) התגובות שקיבלתי בעקבות ההרצאה, הדיאלוג שנוצר עם עמיתי האוצרים וההפניות לחומרים נוספים במחקר ובאוספי מוזיאונים כדוגמת המוזיאון היהודי בפראג, והמוזיאון האתנוגרפי בבודפשט הינם בעלי משמעות רבה בביסוס חלק מהשערותי לגבי התכריכים.
